למה פייסבוק בעצם מתעצמת

הפוסט הזה הוא למעשה פוסט תגובה לכתבה שקראתי אתמול בניוזגיק בשם: "מה קורה לפייסבוק?"

לפני שאני מתחילה אני רק רוצה לציין שאין פה שום כוונה לזלזל בדברים הכתובים, אם כי רצון להסביר למה הם שגויים. אפילו מאוד.

אני אוהבת כתבות דעה כי זה תמיד מעניין לשמוע איך נושא שמוכר לכולם נתפס בעיני אחד מול האחר. אבל בכתבה הזאת יש בעיתיות כבר מהדרך שבה היא נכתבת, מן התלהמות לא רצויה החל מהאינטרו (למעשה החל מכותרת הפוסט המאוד שטוחה):

מי שבעבר נחשבה לרשת החברתית הגדולה בעולם עשתה בתקופה האחרונה כמה וכמה טעויות, שעלולות לעלות לה לא רק בתואר, אלא גם במשתמשים עצמם

בוא לא נטעה, פייסבוק עדיין נחשבת לרשת החברתית הגדולה בעולם ותכף נמנה גם את מה שנשמע כטעויות בעיני הכתב. בכל אופן, בתואר זה לא יכול לעלות לה. פייסבוק עדיין תהיה הרשת חברתית הגדולה בעולם וספק אם בשנים הקרובות והרחוקות יקום מחליף ראוי.

אני גם ממש אבל ממש לא אוהבת שמספידים שירות טרם זמנו. אמנם פוסט דעה מאפשר לך לכתוב את כל מה שעולה על דעתך אבל כשיש קהל שקורא אותך קצת אחריות לא תזיק.

כמה עובדות יבשות על פייסבוק נכון לסוף 2012

• יותר ממליארד משתמשים פעילים לחודש 
• 82% מהמשתמשים הפעילים מגיעים מחוץ לארה"ב וקנדה
• 618 מיליון משתמשים פעילים ביום 
• 680 מיליון משתמשים באופן חודשי מגיעים מאפליקציות שונות של פייסבוק

הנה איך שאני רואה את פני הדברים:

הפיד מתלכלך

אני מסכימה עם הפוסט בדבר אחד האמת: התכנים הופכים להיות יותר ויותר בעייתים. מקור הבעיה מגיע מהחברים שאתם עוקבים אחריהם, ומתכנים ממומנים. ממה שאני למדה מהפיד שלי, אחרי 6-7 שנים אנשים מרגישים מאוד בטוח לשתף כמעט כל דבר. לא פעם ולא פעמיים ראיתי בפיד שלי דברים שלא מעניינים אותי וגם כאלה שדחו אותי. זה מסתיים לרוב בהסרה של אותו אדם. מה שאומר שיש לנו עוד שליטה על כמות גדולה מהתוכן שעובר אצלנו. 

תכנים ממומנים זה משהו שהיה ברור שיגיע לפייסבוק ואפשר להגיד שלעומת מקומות אחרים ברשת, לפחות פה יש להם אפשרות לקלוע לדברים שתרצה לראות מתוך זה שהם יודעים עליך כל כך הרבה. זה עוד לא שם ולכן זה דיי מעיק לראות משהו שלא ציפתם לו בפיד הראשי. אבל רגע, באמת ציפתם שתינתן לכם פלטפורמה בחינם מבלי לתת שום דבר בחזרה? 

הקישור בין האונליין והאופליין

פייסבוק החלה כפלטפורמה שמקשרת בין אנשים. היום היא פלטפורמה שמקשרת אותך עם כל דבר. מקומות, מוצרים, מדיה, חברים, משפחה וכו. חיבור כזה מאפשר לפייסבוק לשלוט על שטח מאוד רחב של דברים שמשתמשים עושים במשך היום. אז בעצם אם משתמש מחליט לא להיכנס לשירות כמה שבועות, סביר להניח שמשהו אחר במשך הזמן יחזיר אותו לשם. באונליין, כל שירות חדש ומרבית הקיימים משתמשים בהרשמה דרך פייסבוק בצורה כזאת שם אדם שצריך את האינטרנט לא יוכל שלא להחזיק חשבון בפייסבוק. באופליין כל כך הרבה בעלי עסק משתמשים בפייסבוק ככלי למינוף זה כבר מזמן חלק מהמינסטרים הרי, ולא להיות חלק מהקהילה בעצם הופך את אותו משתמש שבחר בכך לכביכול בלתי מעודכן. אם אקח את המשפחה שלי לדוגמה, יש לי אח וגיסה שלא משתמשים בפייסבוק בכלל וזה דיי מורגש שהם מפספסים חלק גדול מהווי השיתוף שלנו כמשפחה. אני מניחה שיש עוד כהנה וכהנה דוגמאות של בתי עסק שמתנים הנחות בלייקים לדפים ועוד כל מיני קמפיינים שמשתמשים דווקא שמחים בהם.

מי היה מאמין שתשתפו כל כך הרבה תמונות?

אני רוצה להזכיר שעוד לפני שפייסבוק קנו את אינסטגרם הם היו השירות עם שיתוף התמונות הכי גדול. מה שלקח לי לפרסם בפליקר במשך שנים, לקח לי לפרסם בפייסבוק בשנה. אז נכון, הרבה יגידו שאני דוגמא לא טובה, אבל בעצם, וזה נתון מעניין, הסיכוי שאני אשתף אלבום שלם נמוך מזה שהייתי משתפת בפליקר למשל. חברים שנמצאים בקטגורית המשתמש הממוצע מעלים הרבה יותר תמונות דרך אלבומים כי קבוצת החברים שלהם קטנה יותר ומורכבת מחברים ומשפחה שכן מעניין להם השיתוף הזה. אבל לפייסבוק היה ברור שכדי להשלים את המעגל של המשתמשים הם צריכים לחלוש גם על MOBILE ולכן אינסטגרם נרכשה. אני יכולה רק לנחש שאינסטגרם לא תישאר עם השם הזה. משהו הולך צריך לקרות עם עיצוב האפליקציה והדפים ברשת כדי לתת לו יותר נופך פייסבוקאי. פייסבוק יודעים שיש להם מספיק זמן להתעסק בזה.

חיפוש 

אני אישית לא אוהבת את החיפוש החדש. אבל אני יכולה להעריך את הכיוון והגישה החדשנית שאתה יכול למצוא כל דבר, כולל חברים דרך עיניין משותף.

אני ציפיתי לחיפוש שמאפשר לי למצוא תכנים שלי ושל חברים שאהבתי בעבר. וזה סגנון החיפוש שהכי חשוב לי ברשת, שיהיה תיעוד לדברים שאני מוצאת כדי לא לבזבז את הזמן כשרוצים לחזור ולהשתמש בהם. יש המון כלים במשך היום שאני שומרת, בחלקם אני רוצה להשתמש שוב, או דברים שאני רוצה לחזור ולקרוא. ולמרות שברובם יהיו אלה דברים זמניים תמיד יש את הדבר הזה שאתה חוזר לחפש. לצערי אף אחד לא הצליח לשאוב אותי פנימה כמו דלישס ופה יש לגמרי מקום לשחקן חדש. לא בטוח שזה פייסבוק.

מה לדעתי חסר בפייסבוק

אמרתי את זה בעבר, פייסבוק צריכה לפרק את עצמה לשירותים קטנים וממוקדים יותר. למעשה, אפליקציות כמו Messenger, Facebook Camera, and Facebook Pages הם הוכחה שאנשים צריכים כלים ספציפיים כדי לא ללכת לאיבוד בכמות התוכן שעוברת ברשת הזאת. אני בכלל לא אוהבת שיש מקום אחד שבו הכל מתרכז וממנו לא צריך לצאת. אני מברכת שירותים כמו Vine, Snapguide ו Pixplit שיוצרים עניין שלא קשור לפייסבוק מעבר לחווית השיתוף והדיון. אבל שוב, הוכחה שבלעדי פייסבוק הסיכוי שיראו אותך, קטן יותר. פייסבוק הפך ערוץ מקשר לכל כך הרבה דברים ברשת שבו הקיום שלהם מותנה בו וההיפך. כן, ההיפך. כי גם פייסבוק יכולה להתקיים זמן רב רק אם משתמשים יחזרו אליה דרך שירותים אחרים.

לי נראה שהחזון של פייסבוק הוא אתר בווב שהוא מרכז העיניינים וכל מיני אפליקציות שמגבות את הפעילות שבו כדי שהחוויה קודם כל תתאים לגדילה שבשימוש בסמארטפונים ובכלל שתהיה חוויה ממוקדת יותר.
אני אישית מיחלת לכמה אפליקציות נוספות:

• תיבת מייל מסורתית יותר, ולא סטייל צ'ט - אני חושבת שזה משהו שלא יקרה כי פייסבוק רוצים לשנות את הצורה שבה אנשים משתמשים במייל
• אפליקצית אירועים - כזאת שיש בה כלים יותר טובים למארגנים ואורחים גם יחד
• App Center
• אפליקצית חיפוש עם אפשרויות רחבות יותר ממה שקיים היום ותפעול נוח ופשוט.

אני יכולה להמשיך עוד ועוד אבל בעצם מה שאני רוצה להגיד בסיכום כללי הוא שפייסבוק עוד לא מימשה את כל היכולות שלה. זאת הפלטפורמה היחידה שמשתנה לפי הצרכים של המשתמש וזה מקנה לv את האפשרות להמציא את עצמה כל פעם מחדש. זאת פלטפורמה שבראשה עומד משתמש מאוד חזק שמבין את האינטרנט של אז ושל היום ולכן הדרך שבה הוא פועל שונה מאחרים.

אני רוצה גם להגיד שזה בסדר גמור לא להיכנס לשירות זה או אחר תקופה מסויימת. זה בכלל צריך להיות תלוי בכם. אני מוצאת שפייסבוק מוציא אותי מריכוז ולרוב בשעות היום אני סוגרת את הטאב שלו. אבל משהו תמיד מחזיר אותי בסופו של דבר פנימה.

מה קורה עם החשבונות החברתיית של אדם שהלך לעולמו?

הנושא שאני הולכת לדבר עליו לא נעים במיוחד, אבל בעידן שבו יותר ויותר מידע עליכם מופץ ברשת (על ידכם), יש סיבה לעצור רגע ולחשוב גם על זה: מה קורה לחשבונות החברתיים של אדם לאחר מותו?

משום שרוב ההתנהלות שלי, המקצועית והאישית, עוברת דרך הרשת, הנושא הזה עבר לי בראש לא פעם ולא פעמים. ולמרות שהנושא הוא קריפי למידי, אקח את עצמי לדוגמה, נכון לעכשיו, אין לאף אדם גישה או מידע על החשבונות שלי. אני יכולה לחשוב על לפחות אדם אחד שיודע קצת יותר על ההתנהלות היומיומית שלי, אבל במקרה נוראי של מות פתאומי, סביר להניח שאני משאירה אחרי חלל לא נעים.

לצורך הכתבה בדקתי שלושה שירותים עיקריים: ג'מייל, פייסבוק וטוויטר.

הנה החוקים שנתקלתי בהם בחיפוש:

בפייסבוק כאשר אדם נפטר, בני המשפחה רשאים לשלוח בקשה כדי למחוק את הדף או להפוך אותו לדף הנצחה. במקרה הזה תידרש המשפחה לשלוח בקשה (לכל אחד סוג טופס שונה), עם הפרטים הבאים: שם מלא של האדם שנפטר, אמייל שמקושר לחשבון (לרוב בני המשפחה לא ידעו אותו), הקשר שלכם לאדם, ולינק (או קובץ במקרה של מחיקת הדף) שמוכיח שהוא נפטר. אין דרך להשיג את פייסבוק דרך אמייל, רק דרך טפסים קצרים וקרים. הדבר הגמיש היחידי שמצאתי הוא שהם מאפשרים גם למישהו שלא בן משפחה לדווח על מות אדם מסויים, למקרה שיש חבר קרוב שמבין אינטרנט קצת יותר לעומק.

אין אפשרות לקבל פרטי הרשמה של הנפטר כך שכל התוכן נשאר בתוך פייסבוק. לפני מחיקה או הנצחה אפשר כמובן לגבות את כל התמונות והסרטונים אבל זה לא משהו שפייסבוק יעשו עבורכם.

בטוויטר מודיעים בצורה מאוד ברורה שלא תהיה אפשרות לקבל פרטי הרשמה או כל דבר שקשור בפרטים אישיים של נפטר לא משנה כמה קרובים תהיו אליו. אבל הם בניגוד לפייסבוק מספקים כתובת פיזית, מספר פקס, וכתובת אמייל כדי לדווח על מותו של בן משפחה. בנוסף המשפחה יכולה לבקש גיבוי של טוויטים לאורך זמן, זו הסטוריה שכן תימסר לאחר בדיקה של כל הפרטים. לאחר מחיקת החשבון, אותו שם משתמש לא יופיע בחיפוש אנשים בכדי לא לגרום צער מיותר ובילבול.

בג'מייל הדרישות להוכחה זהות, אבל ההצהרה שונה. במקרים נדירים, כך נכתב, פרטי ההרשמה לשירות ימסרו לבני משפחה. אני מניחה שמדובר במקרים שבהם צריך להוכיח משהו שעלול להימצא בתוכן שנמצא בתוך תיבת המייל. הם גם ממהרים להודיע מראש שאין ערובה לקבלת פרטי החשבון, ושאין הם מתחייבים להסביר את החלטתם לטוב או לרע.

ובעודי כותבת את הכתבה הזו, אני חושבת על הצד השני. על המשפחה חסרת האונים שכל מידע על יקיר ליבם זה הדבר שהכי חשוב יהיה להם לקבל ולכן אני מפנה את האחריות בעצם לבעלי החשבונות ולא לבעלי הפלטפורמה. ואגב, בכתבות רבות שקראתי אם מצב כזה מגיע לבית משפט, פסק הדין שינתן יהיה לרוב לטובת בעלי השירותים שמטרתם להגן על פרטיות המשתמש גם כשהוא לא בחיים. זה חוק שאם לא מעורב בו משהו פלילי, לרוב לא תתקבל בו החלטה אחרת.

ועכשיו אני חוזרת אליכם, אתם שמתנהלים בלי סוף ברשת. אז נכון, זה לא נושא שבא לאף אחד להיכנס אליו, ויש רבים שבוודאי יחשבו כשאני מת, אז אני מת.. מה לעזאזל עכשיו אני צריך לדאוג איפה הפרטים שלי נמצאים כן או לא? אז נכון. הגיוני. אני אבל חושבת על הצד השני, שנשאר עם המגבלות שציינתי פה למעלה והן עלולות להיות בעייתיות ולא נעימות לאף בן משפחה.

אז מה יכול להוות פתרון?

לפני כמה זמן קראתי כתבה של עורך דין שהמליץ למצוא איש סוד במידה ויש לכם מידע חשוב ורגיש ברשת, כזה שהיה מעניין לבני משפחה במקרה של מוות פתאומי. אני תומכת ומוסיפה שיש מקום לכתוב פרטים של חשבונות מסויימים במקום שבטוח לכם. אני אמנם ציינתי חשבונות חברתיים, אבל במקרים של חשבונות בנק, פייפאל, אפליקציות שנושאות פרטים כספיים, כל הדברים האלה צריכים לבוא בחשבון בעידן שבו הכל מתנהל דרך הרשת.

אף אחד לא רוצה לחשוב על אפשרות כזאת. אפילו אני שכותבת את הכתבה מצטנפת בלחץ על הכסא.

אבל תקראו את הדברים ותקחו את מה שמתאים לכם מכאן - אלה דברים שבכל זאת כדאי לדעת.

View poll on GoPollGo

אז יש לך עסק משלך וחשבון בפייסבוק, עכשיו מה?

זה כבר לא חדש שפייסבוק הוא אחד המקומות היותר טובים כדי לקדם את העסק שלך. אבל זה לא אומר שזה הופך את כל התהליך לקל יותר. אני לרוב נתקלת באנשים שמעדיפים לשלם למישהו אחר כדי לקדם מוצר או לנהל להם דף ברשתות חברתיות. לפני שאתם עושים את זה, כדאי שתקחו בחשבון שני דברים:

1. כל הקטע החברתי זה לא משהו מתפוגג. זאת התנהגות שמשתמשים כבר מאוד רגילים אליה ואם אתם לא לוקחים חלק בזה עכשיו, תצטרכו לקחת בזה חלק בשלב מאוחר יותר, אחרת אתם בעצם אלה שנשארים מאחור. 

2. אם אתם לוקחים מישהו שיעשה את העבודה בשבילכם, סביר להניח שכשתקופת העבודה תסתיים תשארו באותו מקום שלא מבין איך מתנהלים מול משתמשים שהדרישות החברתיות שלהם שונות ממה שהכרתם עד היום.

האלטרנטיבה שלכם היא בעצם לנסות ללמוד ולהבין מה השתנה מקידום שהוא מיושן יותר כגון: באנרים באתרים, מודעות בעיתון, פליירים, פתיחת אתר, קידום דרך גוגל וכדומה. מן הסתם יש דברים שעובדים גם היום, יש פחות, אבל כל ההתנהלות החברתית מאפשרת עולם אחר של תקשורת ישירה מול משתמשים/לקוחות. יש מצב שידעתם את כל זה, אבל איך מתחילים? אני רואה שיש הרבה בעלי עסקים שיורים לכל הכיוונים בלי להבין איפה הכי כדאי להתמקד. אני רואה גם הרבה אנשים שלוקחים את החשבון הפרטי שלהם בפייסבוק ומופצצים אותו בהודעות על העסק האישי ובכך גורמים לחברים שהגיעו על בסיס אחר לגמרי להתעלם. צריך לדעת למצוא את האיזון ואת האנשים שכן מביעים עניין בעסק שלכם או לעסק שאליו הצטרפתם.

במידה ואתם נמצאים הרבה זמן בפייסבוק בטח תוכלו לזכור כמה דוגמאות של אנשים שעקבתם אחריהם בקטע חברתי, ואז הם נכנסו לעבודה כזו או אחרת והתחילו לקדם אותה דרך הפרופיל האישי. אין דבר יותר מעייף מזה הם זה לא משהו שמעניין אותכם ולדעתי זה פשוט חסר התחשבות לקהילה של חברים שאתה קצת מחוייב לה. לפחות מבחינה אתית.

אז מה כן אפשר לעשות בצורה שלא תעיק על אף אחד? פה מתחיל האתגר. 

יש לכם עסק? צריך להגדיר ולמצוא מי קהל היעד ולנסות להוציא את ההודעות האלה מהפרופיל האישי (כמובן שזה בסדר אם החברים שלכם מקבלים את זה באהדה). חשוב גם להבין שלכל עסק צריכה להיות התייחסות שונה ואין צורך לנסות לשכפל הצלחה חברתית של מישהו אחר אם המוצר לא דומה. 

ניסיתי לחפש דוגמא של עסק שסביר להניח שעוד לא הגיע לפייסבוק ועברה לי בראש מחשבה על מסעדה שהייתי בה לפני שבועיים בטמרה, שנקראת: מונטנה. אני זוכרת שכל כך התלהבנו מהאוכל ולפני שיצאתי אמרתי לבעלים שאני חייבת לזרוק מילה טובה בפייסבוק כי באמת כל כך נהנינו. 

הוא בצניעות אמר:

 "באמת? זה ממש יעזור לנו. עוד לא מכירים אותנו כל כך, שמחים שנהנתם, אז תפרסמי בפייסבוק? כל הכבוד"

אוקי, אז ניקח אותם כדוגמא פיקטיבית לחלוטין במידה ואני זאת שהייתי צריכה ליעץ להם איך לקחת את המסעדה הזאת צעד אחד קדימה לעולם החברתי. 

דבר ראשון שעולה לי בראש זה הרצון לצלם כמה תמונות ולעלות בעצמי כדי לקדם את המקום. מזכיר לי איזה פרסום שראיתי לא מזמן של בחור שמצא לנכון לעשות את אותו הדבר ובכך קידם את הכלבו השכונתי שלו - כמות השיתופים, הלייקים והתגובות, מעוררות השראה.

אבל מה באמת הייתי מציעה למסעדת מונטנה שסביר להניח שמי שמנהל אותה לא מכיר את פייסבוק כפלטפורמה לעסקים, אלא בטח שמע על זה פה ושם בגלל הילדים או המבקרים במסעדה. פה הייתי מעודדת כן לפתוח דף פייסבוק אינפורמטיבי על המסעדה, הסיפור של המשפחה, והמיקום. במקביל הייתי ממליצה לתלות שלט בכניסה שמעודד לייקים לדף כדי ליצור קהילה ממוקדת שיעניין אותה לדעת על מנות חדשות, מבצעים, ופירסומים אחרים. 

להכנת פוסטר לבית העסק פלוס בר קוד אפשר להשתמש בשירות הזה Spotlike זה לוקח בדיוק שתי שניות והתוצאה מושכת לעין. 

אני מניחה שבעל המסעדה יצטרך עזרה בהקמה של הדף, אבל פה באמת מדובר במשהו חד פעמי והסבר של איך להתנהל עם זה מבית העסק (כי מי לא מחזיק מחשב היום בכל בית עסק). משם הייתי מלמדת אותו לעלות תמונות של מנות שיוצאות מהמטבח בזמן אמת. ואם ליושבי המסעדה יש מה להגיד על המנות, בעל העסק צריך לעודד אותם לכתוב את זה בדף הפייסבוק ישירות כדי שכל החברים שלהם יראו. חשוב לי להגיד שבשלב הזה לא הייתי מעמיסה על בעל העסק יותר מידי אלא נותנת לו להתנסות בתהליך של פייסבוק בלבד לחודשיים שלושה כדי להבין איך זה מתנהל. בשלב מאוחר יותר הייתי ממליצה לפתוח חשבון בטוויטר כדי להוסיף אפשרות של מענה בזמן אמת לגבי דברים שקשורים במסעדה, אבל שוב, צריך לדעת קודם כל מי קהל היעד, ואם יש עניין לעוד סוג כזה של רשת חברתית. בכל מקרה בשביל בעלי המסעדה זה טוב תמיד להריץ חיפוש בטוויטר כדי לבדוק מי מדבר עליהם (טוב או רע) ואפשר תמיד לקחת סטטוס משם ולפרסם בפייסבוק כדי שאחרים יראו. 

כמובן שכל ההתנהלות אחר כך תלויה בצורך של המסעדה לקדם את עצמה. אם זה קמפיינים בתוך פייסבוק כפרסומות, או משהו קצת יותר יצירתי על הדף של פייסבוק. אין סוף אפשרויות אבל הן חייבות להיות מותאמות אישית לסוג העסק ולצורך העכשווי שלו. כשהייתי במסעדה אכלתי כנאפה מדהים שאני דיי בטוחה שיוצר במקום. אז כמובן שסדנה להכנת כנאפה נשמעת לי דרך מצויינת לקדם מסעדה - דברים יצירתיים כאלה, שלא בהכרח משוכפלים ממישהו אחר. זה תמיד יותר מעניין.

אז כן, לא יריתי לאויר את המילים אינסטגרם, גוגל פלוס, פינטרסט, יוטיוב, אפילו לא בלוג. כל אלה הם אחלה כלים כדי לקדם מוצר זה או אחר ברשת (ובכולם אני משתמשת). אבל במקרה של העסק הספיציפי הזה, חשוב למצוא את המיקוד, להתחשב במי שצריך לתפעל את זה, וללכת על כיוון פשוט אחד שיכול להצליח.

לכם, בעלי עסקים קטנים אני רוצה להגיד, תנשמו עמוק לפני שאתם נלחצים ומרגישים שאתם לא זורמים עם רשתות חברתיות כמו שצריך. כל הדברים האלה מצריכים הדרכה פשוטה לפעמים, הרבה דברים שאפשר למצוא ולקרוא ברשת וללמוד משם. 

זאת הסיבה אגב שהחלטתי לפתוח קורס למנהלי קהילה. הרבה אנשים שואלים אותי אם אני מכירה מנהל קהילה טוב, בואו תהיו המנהל קהילה של עצמכם או תכשירו משהו מתוך הצוות שלכם. זה אומנם מצריך זמן אבל זה חלק בלתי נפרד מהעבודה שלכם, כל עוד אתם צריכים משתמשים ומישהו שיפיץ את הבשורה הלאה.

אין פה קסמים אגב. תשקיעו זמן ומחשבה, הקהילה שלכם תגדל בהתאם.

פעם הבאה שאבקר במסעדת מונטנה, אני מבטיחה לכם שאנסה לגרום לבעל המקום לפתוח דף בפייסבוק ואספר לו על הפוסט הזה. בינתיים, אני משאירה אתכם עם המנה שאכלתי שם - לזניית הבית. ממולצת בחום.

פרטיות בפייסבוק? מדריך קצרצר

הרבה דובר בסוגיה של פרטיות ברשת בכלל, ובפייסבוק בפרט. אני אישית לא מאמינה שיש כזה דבר פרטיות כשזה מגיע לאינטרנט. יש כאלה שלא יסכימו איתי, אבל אחרי כל כך הרבה שנים של פתיחת חשבונות במאות שירותים, הגדרות רעועות בשירותים ישנים, מי יודע בכלל איפה התוכן שלי מסתובב? למי יש את המייל ושאר הפרטים שלי? ואיפה התמונות שלי מופיעות מלבד איפה ששמתי אותן. אם הייתי מוטרדת מזה, לא הייתי יכולה להמשיך להיות ברשת. הפתרון היחיד האמיתי זה לא לעלות ולא לכתוב שום דבר שאתם יודעים בוודאות שיש סיכוי שיום אחד תתחרטו עליו. ושאני אומרת יום אחד, אני מתכוונת גם לשנים קדימה. אבל כל עוד העלתם תמונות, מיקום, פרטים - עדיף לחיות עם זה בשלום.

אני לרוב אוהבת להתבונן מהצד ולראות איך משתמשים מתנהגים בכל מיני מקומות ברשת וכמובן בפייסבוק. לפני כמה שנים פגשתי אנשים שאמרו שאת התמונות של הילדים שלהם הם בחיים לא ישימו בפייסבוק וכמה שנים אחר כך התמונות של הילדים מככבות בפיד הראשי. זה נורמלי. זה תהליך חברתי שכזה, אתה רואה מה החברים מפרסמים ועושה גם. זה בסדר.. או שזה בסדר מבחינתי, הרי אני גם מפרסמת תמונות של אחיינים ומשפחה. איפה עובר הגבול צריכה להיות החלטה של מי שמפרסם, אך לפעמים נראה שלצד השני אין בעצם מושג איך להשתמש בהגדרות שדווקא כן מאפשרות פרטיות. 

לדוגמא:

אתם יכולים לבחור לכל תמונה הגדרות תצוגה משל עצמה, או לבחור באופן קבוע תצוגה כוללת דרך הגדרות הפרטיות בחשבון שלכם. 

במקרה של תמונה בודדת אפשר לבחור את האפשרויות המוצעות, או להיכנס פנימה יותר ולבחור אנשים ספציפיים שאתם רוצים לשתף איתם את התמונה (חייבת להודות שמעולם לא השתמשתי בזה, אבל נשמע לי אחלה לתמונות משפחתיות אך מביכות - למי אין כאלה שירים את יד). אפשר גם לבחור למי לא רוצים להציג את התמונה, שזו גם אפשרות מעניינת.

ומה קורה עם התגובות, לייקים, ושאר הדברים שאתם מפרסמים בפייסבוק? הו!

למי שנמצא כבר מעל לשלוש שנים בפייסבוק בטח זוכר שהיתה אפשרות לראות מה חברים מגיבים בפוסטים של אחרים. זאת אינפורמציה שהיתה בזמנו נמצאת בפרופיל האישי של כל אחד. אם הגבתי למישהו, יכלתם לראות את זה אצלי (או בפוסט של החבר). אני דווקא אהבתי את האפשרות הזאת כי היא משכה אותי לדיונים מעניינים. היום פייסבוק מראה את זה בצורה קצת שונה על הפיד הראשי ואם אתה נמצא שם בזמן, אתה יכול לראות שחבר כזה או אחר, הגיב בדיון של מישהו כזה או אחר. אבל יש עוד דרך לרכז את הכל בצורה שיכולה לעניין אתכם.

פשוט ליצור LIST מהאנשים שהיה מעניין לכם לקבל מהם את האינפורמציה הזאת.

(דרושה סבלנות רבה בהכנת רשימות בפייסבוק, זה דורש מאמץ וזמן)

אז רגע, את אומרת שכל אחד יכול לראות את כל מה שאנחנו מפרסמים מתי שבא לו? אני אומרת שדרך הרשימות אתם יכולים לראות אפילו יותר. אפילו אם תעלו תמונה ותסתירו אותה מהטיימליין, מי שעוקב אחריכם דרך רשימה, יכול לראות את זה. פרטיות אמרנו? פה זה לא קורה כי לכם (האדם שמפרסם) אין שליטה על זה כל עוד הוא לא נבחרה הגדרה נכונה מראש.

הנה עוד הגדרות בפייסבוק שאולי לא ידעתם עליהן כי הן מוחבאות הייטב.

לכל אחד יש אפשרות לבחור איזה תוכן להציג מחבר מסויים. זה מתבצע כך:

עמדו על שם החבר, כשבועת האינפרמציה תיפתח רחפו מעל המילה Friend, מהרשימה שנפתחת ליחצו על Settings

ומשם יפתח עולם שלם של אפשרויות. 

מתוכם הכי קרצה לי השורה של Comments and Likes - התשובה לפרטיות של רשימה נמצאת כאן. אם אתם לא רוצים שאנשים ידעו למה עשיתם לייק ולמה הגבתם, אתם צריכים לבקש מהם לנטרל את זה בשבילכם. קצת אבסורד לא? בכל אופן, אני לא מוצאת סיבה ממשית למה שלא תרצו שאנשים יראו למה עשיתם לייק או הגבתם, אבל תדעו שהכל, פשוט הכל, יכול להיות גלוי לעיני כולם.

כאמור, לי אין בעיה עם פרטיות כי אני באמת משתדלת להגדיר דברים בצורה יעילה. יותר מזה, אם נושא הפרטיות "ינוצל" לטובתי, ואוכל לקבל תוכן שבאמת מעניין אותי לגבי הדברים שאישרתי לראות, אני אקדם זאת בברכה. אך אם פייסבוק יקחו את כל העניין הזה למקום פרוץ, כזה שכל מפרסם יוכל להציק לך כי לא טיפלת בהגדרות טוב יותר, זאת תהיה תחילתה של נסיגה.

Techono.me - קצת על ההכנות והסיבה העיקרית לאירוע הזה

את האירוע הראשון של Techono.me (או בשמו המקורי Techonomy), אירגנתי בשיתוף עם SUN. אדי רזניק בזמנו פנה אלי ואמר שהם רוצים לעשות אירוע סטאראטפים והם מחפשים מישהו שיעזור עם התוכן והקונספט הכללי. למרות שלא היה לי שום מושג באיך להפיק אירוע, ידעתי שחברות מעניינות נמצאות כאן וצריך לעלות אותן על במה. וכך שיתוף הפעולה יצא לדרך. בשנה שבאה אחרי כבר החלטנו להפיק את האירוע באופן עצמאי.

ארבע שנים אחרי, ואנחנו שוב לקראת אירוע. פתחנו את ההרשמה ממש אתמול ובזמן שההתרגשות מחלחלת פנימה החלטתי לכתוב כמה מילים על משמעות האירוע בשבילי. מי שבאמת מכיר אותי יותר מקרוב יודע שכל שנה אני אומרת שזאת הפעם האחרונה שאני נכנסת לזה. וכל שנה התחושה שצריך להמשיך עם זה מגיעה. זה לא קל להרים אירוע. כל אירוע אני מניחה. אבל אירוע כזה שמנסה להתנהל עם תקציב דיי מצומצם ועדיין לעניין את הקהל כל פעם מחדש, קשה להפקה. לא אלאה אתכם בכל הפרטים הלוגיסטיים, אבל מהרגע שהוחלט לעשות אירוע ועד שהוא מגיע, זה מרדף סביב השעון.

אז למה אני כן עושה את Tecono.me (ולמרות שאנחנו שותפים שלושה, ארצה לדבר על נקודת המבט הפרטית שלי),

מאז שהתחלתי לכתוב בלוג ולהתעניין בשירותי ווב ומובייל, אם זה בחו"ל או בארץ, יש לי חיבה לסטאראטפים בשלב מוקדם. יש משהו מאוד מרגש בלמצוא מוצר שאתה יודע שאנשים צריכים אותו, ולהיות איתו שם בשלב הזה שהוא מדווח לעולם. למזלי יצא לי ללוות סטאראטפים בשלבים מקודמים ועד רכישתם, ואני מוצאת שהתהליך הזה מהכיוון שלי, הוא בדיוק מה שאני אוהבת לעשות, להיות שותפה (שקטה) להצלחה. תחושה של סיפוק והרגשה טובה.

החיפוש הזה אחר שירות שיהיה פה גם מחר (אולי), הוא לא קל. אבל אנחנו נמצאים במדינה שהרעיונות בה יכולים להגיע למקומות כל כך רחוקים, איך אפשר שלא להיות שם כשזה קורה? אני מוצאת לפעמים שאני יושבת עם סטארטאפיסטים ממש צעירים שמראים לי את המוצר בפעם הראשונה וחיוך מתגנב על פני כי אני יודעת שהם עלו על משהו מעניין. אותו רגע גורם לי לרצות שוב ושוב למצוא את החברות האלו. יש בישראל יזמים מבריקים שזה פשוט מרתק לפגוש עוד מאלה כל פעם מחדש.

Techono.me בשבילי הוא דרך טובה לחשוף לעולם עוד חברות מעניינים שיוצאות מישראל. לכן, רוב המאמץ מהכיוון שלי מושקע בלהביא אנשים לאירוע שיועילו לחברות עצמן. לשמחתי בכל השנים בהם האירוע התקיים, הקהל הוא חלק לא פחות חשוב ממה שמציגים לו. האקו-סיסטם המפרגן הזה שאנחנו חיים בתוכו, תורם להצלחת האירוע וחשיפת החברות.

הדובר המרכזי שלנו השנה הוא Jay Adelson.

אחרי ג'יי אני עוקבת כבר מימי DIGG העליזים. בזמנו, כשהיתה עוד רשימת top users אני הייתי מספר 10 ברשימה, ומתוך כך שבסופו של דבר גם היזמים של דיג הכירו את כולנו באופן קצת יותר אישי. במקרה שלי פשוט פגשתי את ג'יי באחד מאירועי Web 2.0 Expo. ג'יי הוא יזם מנוסה והוא יבוא לכאן לדבר על ניסיון היזמות שלו במשך השנים, דבר שהרגשתי שיכול לתרום לקהילה. אם אתם יזמים ועדיין לא מכירים את התוכנית שלו שנקראת Ask Jay אני ממליצה בחום לעבור על הסרטונים. ואם אתם מתכננים להגיע לאירוע שלנו, הכינו שאלות מראש כי אנחנו מתכננים לעשות משהו באותו הפורמט על הבמה.

במשך שלוש שנים אירגנו את האירוע הזה אדי רזניק ואנוכי, והשנה צירפנו את דונה אברהם-גריפיט כחיזוק.

כולנו יחד ננסה לגרום לאירוע הזה להיות מוצלח לפחות כמו בשנים קודמות. ויותר מזה שאנחנו נשמח שתגיעו לאירוע, החברות ישמחו לתמיכה.

ניפגש באוקטובר!

איזה יורמית, מה את עושה בחיים המשעממים שלך?

כל פעם שמישהו שואל אותי: אז מה את בעצם עושה? זה זורק אותי אחורה לשנות השמונים, לפרסומת של קציני ים עכו (שממנה לקחתי השראה לכותרת הפוסט). אז חשבתי שזה יהיה אולי נכון להסביר אחת ולתמיד, מה אני עושה בחיי, הלא משעממים בכלל!

אבל קודם כל קצת רקע:

את הבלוג באנגלית שלי פתחתי במרץ 2006 - כמובן שלא תארתי לעצמי שאנשים בכלל יקראו אותו, אבל בגלל שאמרו לי שאני חייבת בלוג כי קישקשתי ברשת יותר מידי, פתחתי אחד. היה לי מאוד נעים שאנשים כן קראו ונרשמו לעידכונים. דברים שסיקרתי בבלוג קושרו לבלוגים גדולים יותר ובמשך הזמן נתפסתי כמישהי שמזהה טרנדים חדשים. ישנם בלוגים שכותבים על מה שאחרים מוצאים, וישנם כאלה שממש מחפשים את הדבר הבא, או כותבים על שירותים שנראה שישנו משהו בחיים שלנו, או יקלו עליהם. אני מהסוג הזה. שמחפש את החדשות. גם היום, אבל כותבת פחות בגלל שהזמן כבר לא כל כך מאפשר את זה.

את Go2web20 פתחנו בשלב מאוחר יותר. וזה מפתיע שעד היום הוא עדיין נתפס כאתר שמשמש רפרנס להרבה אנשים. עבורי זה הבית. גם פה אני מודה שאני מעדכנת פחות אבל עדיין מעדכנת את מה שמעניין באמת.

שנה אחרי שפתחתי את Go2web20 פנו אלי מAOL כדי שאשמש כ"ציידת" סטארטאפים בארץ. האמת שעכשיו כשאני חושבת על זה, התפקיד הקדים את זמנו. דווקא יכל להיות ספין מעניין היום לפתוח חממת סטארטאפים של AOL בארץ על אותו החזון: לפגוש חברות ישראליות ולנסות לזהות פוטנציאל לרכישה או לשיתוף פעולה - אם היה נפתח משהו כזה היום, היה אפשר גם לתת להם מקום לשבת ולפתח את הרעיונות האלה. בכל אופן זאת היתה עבודה מאוד מעניינת, ובעצם דיי שיקפה את מה שאני עושה כל יום (עד היום): Scouting the web, scouting for new interesting startups

שנה אחרי התפקיד הזה, כבר אף אחד לא ממש הציע לי עבודה משרדית, הרבה רצו שאמשיך פשוט ליעץ, אז הפכתי את זה למקצוע למרות שלא אהבתי ולא התחברתי למילה יעוץ. אחרי שלוש שנים בתחום אני יכולה להגיד שהמונח הזה כבר יושב בראש יותר טוב ואני שלמה איתו.

יועצת של מה בדיוק?

הו!

יכול להיות שזה קצת מבלבל כי אני נוגעת בכל כך הרבה דברים בתהליך של מוצר, אבל הנה התחומים שמעניינים אותי בעיקר וזה סוג היעוץ שאני נותנת לחברות שעובדת איתם כיום:

• איפיון מוצר חדש או חידוש של מוצר ישן יותר
• UI/UX כל מה שקשור בממשקים ובחווית משתמש (אפילו קצת design)
• Social Marketing - כל מה שמשתמע מזה. אני לחלוטין לא מתפעלת דפי קהילה לשום חברה שאני עובדת איתה, ולרוב גם אעודד לעשות את הדברים האלה מתוך החברה. אבל אני כן מלמדת ומכוונת איך לעשות את זה ולהגיע לאינטרקציה טובה עם משתמשים. מכיוון שכל מוצר הוא משהו אחר, זה לא משהו שאפשר לשכפל.
• אסטרטגית השקה של מוצר - כל השלבים בתהליך של השקה מוצלחת שמן הסתם מתחילים מהיום הראשון שבה החברה מתחילה לעבוד.
• Scouting for new trends - הדבר האהוב עלי ביותר

מן הסתם כל מה שקשור בלקשר אנשים עם אנשים, או לחבר בין חברה למשקיע אלה דברים שאני עושה על בסיס יומיומי. חיבור בין אנשים בתעשיה הזאת (בארץ או בחו"ל) זה אחד הדברים שאני שמחה לעשות ושמחה שיש לי את אפשרות הזו כי זה המהות של סטארטאפ. לפעמים קשר אחד (אימייל קטן) יכול להוות חלק גדול מהצלחה. סיפורים כאלה תמיד מרגישים לי טוב.

בכלל, אני מאמינה שאם לא עושים משהו מתוך אהבה מוחלטת, אין לזה סיכוי להצליח. את העבודה הקודמת שלי שאין לה קשר לאינטרנט, אהבתי אבל לא הרגשתי שלמה בה. כל ערב הייתי מגיעה הביתה וחורשת על האינטרנט עד שהחלטתי לכתוב על דברים שמעניינים אותי. זה פתח לי עולם ומלואו. החלק הזה תמיד יהיה איתי, הכתיבה. לכתוב על משהו שמעניין אותך אולי נראה מוזר לאחרים, אבל עבורי זה כל כך טרוויאלי. משהו פרטי שלי, משהו שלא ארצה לקבל עליו כסף, זה כבר חלק ממני.

אני מקבלת המון מיילים מחברות שרוצות להיפגש איתי וזה גם משהו שאני כבר עושה שנים, להיפגש, לשמוע, לתת פידבק ראשוני. הסיבה שאני נהנית כל כך לעשות את זה היא משום שזה מאפשר לי לצפות בטכנולוגיות חדשות שיוצאות מכאן, ולתת את המשוב הראשוני. אם בשעה הזאת שישבתי עם חברה הצלחתי לכוון או לפקס אותה קצת, זה נהדר עבורי. את הפגישות האלה אני עושה כל שבועיים בערך, כך ששווה לעקוב אחרי ב- http://ohours.org/Orli כדי להתעדכן בזמני פגישות.

בזמן שנשאר אני מתעסקת בעוד דברים כמו לארגן אירוע פעם בשנה, ולעבוד על מיזמים פרטיים, אבל משום שכבר כמה אנשים פנו אלי אתמול בתהיה של: "אני שומע את השם שלך מכל מקום אבל אני לא יודע מה את בעצם עושה" - הרגשתי שאני חייבת לכתוב את הפוסט הזה.

אני עושה הרבה. אבל לא תמיד חייבים לשמוע על זה.

מה שחשוב זה, שאני נהנית :)

איך לגרום לדף העיסקי שלכם להיראות טוב יותר בפייסבוק

אם יש לכם דף עיסקי בפייסבוק, יש מצב שהכנתם טאב מיוחד של Welcome לאלה שנוחתים על הדף עוד לפני הלייק, סידרתם טאבים נוספים, שיחקתם עם חמשת התמונות בסטריפ העליון - בקיצור, השקעתם. ואז מגיע הטיימליין החדש של פייסבוק והחוקים משתנים. אתם יכולים להישאר עם הדף שהכנתם, אבל:

1. בשלב מסויים זה יהפוך להיות מיושן
2. סביר להניח שפייסבוק יכפה עליכם לשנות את הדף, מתישהו.
3. אתם מפספסים הזדמנות לתת למשתמשים/קוראים שלכם חוויה טובה יותר. אולי.

כמו בחיים, לא כולם אוהבים שינויים. הנוחות טובה לנו, קשה להתרגל ולהשקיע במשהו חדש. אבל קחו את זה כפרוייקט, התוצאה יכולה להיות מפתיעה. אני אישית חושבת שזה לא נורא שמבקרים לא נוחתים ישירות על טאב מסויים, אלא תמיד על הדף עצמו. תמונת ה-Cover יכולה להוות כרטיס כניסה טוב לא פחות.

אז מה צריך לדעת כדי להכין דף מרשים ויזואלית?

גודל תמונות:

• תמונת ה-Cover צריכה להיות בגודל 850X315
• תמונת הפרופיל צריכה להיות בגודל 125X125 (אבל אפשר להשתמש בכל גודל בעל יחס שווה מ180X180 ועד 32X32)
• התמונות המוקטנות מתחת לתמונה הזאת גם הן ניתנות לשינוי וגודלן צריך להיות 111X74

שניה לפני שאתם רצים להכין תמונת Cover מתחכמת, כדאי שתדעו שיש רשימת איסורים קשה יותר מעשרת הדיברות:

• אסור להוסיף מחיר או איזכור להנחה של מוצר כלשהו על גבי התמונה
• אסור להוסיף הנחיות של הורדה (למשל אם מדובר בדף אפליקציה, לא תוכלו לכתוב: download at our site)
• אסור להוסיף שום מידע כמו לינק לאתר, אמייל, כתובת, טלפון, וכו'
• אסור להוסיף רמיזה ללייק בשום צורה (חץ לדוגמא), וגם לא כפתור שיתוף על גבי התמונה
• ואסור להוסיף שוב קריאה לפעולה דרך התמונה.

אם שרדתם את רשימת האיסורים הקשה, אפשר להמשיך ולבחור תמונה מעניינת שמשקפת את העסק וזורמת טוב עם תמונת הפרופיל שברוב המקרים בהם ניתקלתי תהיה תמונת הלוגו. הנה כמה דוגמאות, בשביל ההשראה:

בואו נעבור למה שקורה מתחת לתמונה הרחבה - האייקונים שאפשר להתאים אישית לעסק (דוגמא טובה יותר ניתן לראות בדפים של ידיעות אחרונות, בזק, ו-BestBuy)

הנה הסבר קצר בתמונות איך לשנות תמונת תצוגה של קטגוריה (טאב). קחו בחשבון שהקטגוריה מצד שמאל לא ניתנת לשינוי, לפי בחירה של פייסבוק אלו התמונות. אבל אתם יכולים לבחור איזו תמונה לתייג אחרונה כדי שתופיע בתצוגה של הדף (אם תכתבו את המילה ABOUT למשל ותפנו חץ לכיוון שמאל, זה יכול לצאת מעניין).

כדי להחליף את התמונה, קודם כל צריך ללחוץ על הכפתור שפותח את כל האייקונים בצד ימין:

רק אחרי הפעולה הזאת יופיע כפתור ה-Edit - ליחצו עליו וביחרו: Edit Settings

מכאן תוכלו לעלות תמונת אייקון חדשה לקטגוריה קיימת שתבחרו (מזכירה לכם שהגודל צריך להיות 111X74):

וכל זה בהנחה שהכנתם טאבים בדף הקודם (לרוב בטכנולוגית FBML, או כל אפליקציה אחרת שמאפשרת את זה)

כדאי שתדעו שהשטח המצומצם בטאבים הישנים התרחב לגודל של: 810 פיקסל רוחב, (אורך לא הוגדר) שיכול להכיל מה שרק תרצו (באנר, וידאו, תמונות, טקסט). אם יש לכם אפליקצית אייפון/אייפד/אנדרוייד, לעסק, אני ממליצה לכם לבדוק את הפתרון של app.net לטאב מיוחד שהם מחוללים לאפליקציה (לדוגמא). עוד כלי שיכול לעזור לכם לעשות טאבים בגודל הנוכחי של ה-Timeline הוא tabsite, שגם הוציאו לא מזמן אינפוגרפיק של כל הגדלים שאפשרים בדף עיסקי:

כל המידע הזה יכול לעזור לכם לנצל את היכולות של פייסבוק להכין דף יותר מזמין ויזואלית, כמובן שתצטרכו להיות פעילים באיזושהי צורה כדי למשוך מבקרים למצוא עניין מתמשך. אבל זה כבר נושא ששווה פוסט בעצמו.