יום שלישי, 11 בפברואר 2014

סוף כל סוף אפליקציה משלנו! מסתורי האוכל הכחול



לפני שנה בערך (טוב נו, אפילו יותר) עלה רעיון לעשות ספר ילדים לאייפד. יש הרבה ספרים בעברית בחנות הישראלית, אבל לרוב אלו הן קלאסיקות מוכרות שהפכו לאינטרקטיביות. יש ספרים מוצלחים יותר ויש פחות, אבל מעטים הספרים שהם גם מקוריים וגם מושקעים הן מבחינת האיורים, המוזיקה, והחוויה הכללית.

פנינו לזמר והיוצר דניאל סלומון שהוא גם חבר קרוב, ושאלנו אם הוא מסכים לכתוב לנו מוזיקה לספר עתידי. דניאל לא חשב פעמיים לפני שהוא אמר כן, והרצון שלו להכין את הכל בצורה מדוייקת גרם להכל להתחיל על צד טוב יותר. בתחילה חשבנו לכתוב ספר בעצמנו, אבל דניאל שהכיר את דן תורן הציע שנבדוק איתו אם ירצה לשתף פעולה עם סיפור שכתב בעבר ולא נעשה איתו יותר מידי. דן היה מאוד בעד, וכך נהיינו לצוות, חברה טובים בעיקר.  

הספר מסתורי האוכל הכחול, מתאר ילדות מלאה בדימיון, והרצון להיות קוסם או לפגוש אחד כזה. אם אתם הייתם פוגשים קוסם, איזה קסם הייתם מבקשים ממנו שיעשה? ובכלל, האם כל הקוסמים הם טובי לב? שאלות שאפשר למצוא להן תשובות בספר, ואני כל כך אוהבת שהוא מסתורי כמו שהוא נשמע. אמנם מדובר בספר ילדים, אך התעלומה, ובעיקר פתרון התעלומה, עלולים להפתיע אתכם ובעיקר את הילד שקורא, או מקריאים לו את הספר.


את הספר כתב ודובב דן תורן, הלחין דניאל סלומון ואייר מיקי מוטס.

חשוב לציין שכולנו אוהבי ילדים וגם חיות, ולכן אפשר למצוא בספר דמויות קטנות וחמודות שבסופו של דבר חלקן מאומצות על ידי גיבור הסיפור, רובי.

עוד אוסיף, שאנחנו מעריכים כל ספר אחר בעברית שישנו כבר בחנות הישראלית, ומקווים שיהיו עוד ועוד ספרים כאלה. אני אישית מאוד אוהבת ספרים אמיתיים, כאלה עם ריח של דפים, אבל ספר באייפד יכול להפוך את הסיפור ליותר חי, ולגרום לחוויה חדשה שגם לה יש מקום בחיינו הדיגיטלים.

הספר נמצא בחנות וניתן יהיה להוריד אותו בחינם למשך שבוע שלם.

תודה לנועם המפתח עם יכולות הנינג׳ה, ולנירה ניסקי תודה מיוחדת על העריכה הלשונית.






יום שישי, 24 בינואר 2014

סמארטדרייב















מי שעוקב אחרי בפייסבוק יודע כמה מפריע לי שנהגים מתעסקים עם הטלפון בזמן נהיגה. גם אני שולחת יד לטלפון כשאני מזהה שהדרך פנויה, או כשאני עומדת בפקק, ומיד מזכירה לעצמי שזה כל כך לא נכון לעשות.

בשבוע שעבר נסע לפני נהג בנתיב השמאלי ופתאום האט בצורה מסוכנת, ובנוסף גלש לנתיב האמצעי שוב ושוב. עברתי לנתיב הימני במקביל אליו וכמובן שהראש שלו היה עמוק בטלפון. צפצפתי בעצבים, נתתי לו את המבט ששמור לנהגים שמעצבנים אותי על הכביש, והוא החזיר לי מבט מתנצל.

מאז יציאתם של הסמארטפונים לשוק, גדל השימוש של ניידים בזמן נהיגה. זאת בעיה נפוצה בכל העולם כבר במשך שנים, אנשים מקבלים וכותבים הודעות טקסט בזמן נהיגה, ומדברים במכשיר גם אם אין דיבורית מותקנת ברכב. עם השימוש של אפליקציות שונות כך גם עולה ההתמכרות להיות זמין כל הזמן. פייסבוק, ווטסאפ, אינסטגרם, מיילים.. כולם מאוד הכרחיים לחיים המקצועים והחברתיים שלנו אבל בזמן נהיגה אין לאפליקציות האלו שום חשיבות ותועלת, אתם מסכנים את חייכם ואת חייהם של אחרים. הרבה אנשים אגב מאמינים שרק עוד רגע זה לא ישנה. אני בשליטה על ההגה והנייד גם יחד ויכול לקרוא את ההודעה הזאת, ולהציץ במייל, ורגע, אולי מישהו עשה לי לייק?

are you for real?!

חמש דקות אחרי המקרה בשבוע שעבר הרמתי טלפון לחבר יניב גולן ואמרתי לו שהגיע הזמן למצוא פתרון להתעסקות הזאת עם הנייד בזמן נהיגה. עוד לפני שסיימתי את הטיעונים יניב אמר, אני ו-Lool בעניין. יש לך מקום לעשות כל מה שאת מוצאת לנכון בנושא, ואני אשמח לעזור להרים כזה דבר.

אז אם גם לכם מפריע לראות נהגים עם ראש מורכן בזמן הנהיגה, אם גם אתכם מטריד שנכנסו לכם לנתיב בלי הודעה מוקדמת, ואם גם אתם מפחדים מהאדם הבא שעלול לשנות את חייכם, בואו קחו חלק בהאקתון שמנסה לפתור בעיה אחת קשה: איך לגרום לאנשים לא להתעסק עם הנייד בזמן נהיגה.

כנראה לא נפתור את הבעיה ב-24 שעות, אבל צריך להתחיל מאיפשהו, ובכלל צריך לקחת את העניין הזה קצת יותר ברצינות. אם נהגים לא יכולים להכניס לראש שדרוש רגע אחד כדי לאבד חיים שלמים, אולי כדאי לתת לטכנולוגיה לעזור. (למרות שטכנולוגיה שממדרת טכנולוגיה אחרת, זה קונספט קצת מוזר בעצמו)

אנחנו קוראים לטובי המוחות: מפתחי אפליקציות/חומרה, מעצבים, אנשי UX ואנשים שהרעיונות בראש שלהם בוערים רק מלקרוא את הנ״ל, לבוא ולפתח משהו שיעשה את ההבדל.

כל רעיון, כל קשר, כל שיתוף פעולה שנראה לכם מעניין, יתקבל בברכה.

תאריך יפורסם בקרוב (מן הסתם מדובר בסופ״ש)

יום שלישי, 9 ביולי 2013

מה אתם עושים עם כל טונות התמונות שיש לכם על האייפון?



לפני כמה חודשים העלתי איזשהו דיון בפייסבוק על הדפסת תמונות ועל כמה אנחנו דואגים לשמור תמונות כמעט בכל מקום אבל בעצם אנחנו סומכים על כל כך הרבה שירותים שישמרו לנו את התמונות, במקום להדפיס מידי פעם ולשמור את התמונות פיזית במקום שהכי יקר לנו, הבית. זה גם המקום היחיד שאפשר לסמוך עליו שבזמן שתהיו עם הילדים והנכדים בעוד עשרות שנים, זה עדיין יהיה שם. 

אז למה בעצם ויתרנו על התענוג הזה? 

כשאני מבקרת את ההורים, או את סבתא שלי, הרבה פעמים אני נתקלת בתמונות ואלבומים שתמיד, תמיד נעים לחזור אליהם, גם אם ראינו אותם כבר אלף פעם. הדיפדוף הפיזי באלבום, הריח, הצבעים של אותה תקופה, האיכות שהולכת ודועכת, הרי שום טלפון או דף באינטרנט יכול לתת את התחושה הזאת. ולמרות שאני מאוד בעד דברים שמתקדמים (לפעמים מהר מידי), פה אני דווקא בעד לעצור וכן לחשוב על מה יהיה לכם להציג בעוד כמה שנים, או עשרות שנים מהיום.

לכן כשניתקלתי בפיקטורה, דיי שמחתי. זה לגמרי שירות שחיכיתי לו. כזה שמאפשר לכם לשלוח תמונות ישירות מהטלפון לכל כתובת דואר פיזית שתבחרו בארץ. אני לא יודעת עד כמה זה מהפכני כשמדובר באייפון (כבר ראיתי וניסיתי אפליקציות ווב כאלה לפני שנים), אבל זה חדשני ומבורך כשמדובר בארץ. אין שירות כזה פה. בטח לא כזה שנותן חוויה טובה, מהירה, וכזאת שתגרום לכם לרצות להשתמש בשירות שוב (ושוב). 

מבחינתי, האפליקציות המצליחות ביותר הן אלו שנותנות מענה לצורך שמסה גדולה של אנשים שותפה לו. לכן לאפליקציה הזאת יש סיכוי להצליח, למרות שאחד החסמים בארץ עדיין נובע מזה שלאנשים יש בעיה להכניס כרטיס אשראי בשירותי אינטרנט או באפליקציות. התשלום באפליקציה נעשה באמצעות ווידג'ט של Zooz כך שאפשר לסמוך על החוויה שתהיה קצרה ומאובטחת. (וזה תמיד נחמד לראות שאפליקציה ישראלית עושה שימוש בשירות ישראלי אחר)
אחד הדברים שאולי כדאי לאחראים על זה לקחת בחשבון הוא לעלות קצת אינפורמציה לאתר. כשמדובר ברכישות דרך מכשיר הטלפון, אנשים רוצים תשובות לכל מיני שאלות שצצות. (למרות שבאפליקציה אפשר למצוא את כל האניפורמציה).

ועכשיו למחיר:


לא. אני לא חושבת שזה יקר. ולא, אני לא אמצא את עצמי בחנות צילום בגלל שההדפסה שם תעלה לי שקל. עד שאין שירות יותר טוב ויותר זול, אין לכם שום קייס להגיד שהמחיר יקר, הרי רובנו לא שולחים תמונות בלי קשר, אז אם אתם מעדיפים ללכת להדפיס בעצמכם, לשלוח למישהו בדאר, והפתרון הזה עובד לכם יותר, אז קדימה. אני בוודאות יכולה לומר שבלי האפליקציה הזאת לא הייתי שולחת אתמול כמה תמונות ב2.5 דקות - שניה אחרי שצילמתי אותן. אני גם יודעת בוודאות שזה ישמח את הצד השני שיקבל את המעטפה וזה שווה כל שקל שהתמונות האלו עולות לי. 

שווה הורדה.
(כשאתם מבצעים הזמנה יש לכם אפשרות להכניס קופון שמקנה לכם 10 תמונות במחיר של 7 אם תקישו "orli")



יום שבת, 16 בפברואר 2013

למה פייסבוק בעצם מתעצמת





הפוסט הזה הוא למעשה פוסט תגובה לכתבה שקראתי אתמול בניוזגיק בשם: "מה קורה לפייסבוק?"
לפני שאני מתחילה אני רק רוצה לציין שאין פה שום כוונה לזלזל בדברים הכתובים, אם כי רצון להסביר למה הם שגויים. אפילו מאוד.

אני אוהבת כתבות דעה כי זה תמיד מעניין לשמוע איך נושא שמוכר לכולם נתפס בעיני אחד מול האחר. אבל בכתבה הזאת יש בעיתיות כבר מהדרך שבה היא נכתבת, מן התלהמות לא רצויה החל מהאינטרו (למעשה החל מכותרת הפוסט המאוד שטוחה):

מי שבעבר נחשבה לרשת החברתית הגדולה בעולם עשתה בתקופה האחרונה כמה וכמה טעויות, שעלולות לעלות לה לא רק בתואר, אלא גם במשתמשים עצמם

בוא לא נטעה, פייסבוק עדיין נחשבת לרשת החברתית הגדולה בעולם ותכף נמנה גם את מה שנשמע כטעויות בעיני הכתב. בכל אופן, בתואר זה לא יכול לעלות לה. פייסבוק עדיין תהיה הרשת חברתית הגדולה בעולם וספק אם בשנים הקרובות והרחוקות יקום מחליף ראוי.

אני גם ממש אבל ממש לא אוהבת שמספידים שירות טרם זמנו. אמנם פוסט דעה מאפשר לך לכתוב את כל מה שעולה על דעתך אבל כשיש קהל שקורא אותך קצת אחריות לא תזיק.

כמה עובדות יבשות על פייסבוק נכון לסוף 2012
  • יותר ממליארד משתמשים פעילים לחודש 
  • 82% מהמשתמשים הפעילים מגיעים מחוץ לארה"ב וקנדה
  • 618 מיליון משתמשים פעילים ביום 
  • 680 מיליון משתמשים באופן חודשי מגיעים מאפליקציות שונות של פייסבוק
הנה איך שאני רואה את פני הדברים:

הפיד מתלכלך
אני מסכימה עם הפוסט בדבר אחד האמת: התכנים הופכים להיות יותר ויותר בעייתים. מקור הבעיה מגיע מהחברים שאתם עוקבים אחריהם, ומתכנים ממומנים. ממה שאני למדה מהפיד שלי, אחרי 6-7 שנים אנשים מרגישים מאוד בטוח לשתף כמעט כל דבר. לא פעם ולא פעמיים ראיתי בפיד שלי דברים שלא מעניינים אותי וגם כאלה שדחו אותי. זה מסתיים לרוב בהסרה של אותו אדם. מה שאומר שיש לנו עוד שליטה על כמות גדולה מהתוכן שעובר אצלנו. 
תכנים ממומנים זה משהו שהיה ברור שיגיע לפייסבוק ואפשר להגיד שלעומת מקומות אחרים ברשת, לפחות פה יש להם אפשרות לקלוע לדברים שתרצה לראות מתוך זה שהם יודעים עליך כל כך הרבה. זה עוד לא שם ולכן זה דיי מעיק לראות משהו שלא ציפתם לו בפיד הראשי. אבל רגע, באמת ציפתם שתינתן לכם פלטפורמה בחינם מבלי לתת שום דבר בחזרה? 

הקישור בין האונליין והאופליין
פייסבוק החלה כפלטפורמה שמקשרת בין אנשים. היום היא פלטפורמה שמקשרת אותך עם כל דבר. מקומות, מוצרים, מדיה, חברים, משפחה וכו. חיבור כזה מאפשר לפייסבוק לשלוט על שטח מאוד רחב של דברים שמשתמשים עושים במשך היום. אז בעצם אם משתמש מחליט לא להיכנס לשירות כמה שבועות, סביר להניח שמשהו אחר במשך הזמן יחזיר אותו לשם. באונליין, כל שירות חדש ומרבית הקיימים משתמשים בהרשמה דרך פייסבוק בצורה כזאת שם אדם שצריך את האינטרנט לא יוכל שלא להחזיק חשבון בפייסבוק. באופליין כל כך הרבה בעלי עסק משתמשים בפייסבוק ככלי למינוף זה כבר מזמן חלק מהמינסטרים הרי, ולא להיות חלק מהקהילה בעצם הופך את אותו משתמש שבחר בכך לכביכול בלתי מעודכן. אם אקח את המשפחה שלי לדוגמה, יש לי אח וגיסה שלא משתמשים בפייסבוק בכלל וזה דיי מורגש שהם מפספסים חלק גדול מהווי השיתוף שלנו כמשפחה. אני מניחה שיש עוד כהנה וכהנה דוגמאות של בתי עסק שמתנים הנחות בלייקים לדפים ועוד כל מיני קמפיינים שמשתמשים דווקא שמחים בהם.

מי היה מאמין שתשתפו כל כך הרבה תמונות?
אני רוצה להזכיר שעוד לפני שפייסבוק קנו את אינסטגרם הם היו השירות עם שיתוף התמונות הכי גדול. מה שלקח לי לפרסם בפליקר במשך שנים, לקח לי לפרסם בפייסבוק בשנה. אז נכון, הרבה יגידו שאני דוגמא לא טובה, אבל בעצם, וזה נתון מעניין, הסיכוי שאני אשתף אלבום שלם נמוך מזה שהייתי משתפת בפליקר למשל. חברים שנמצאים בקטגורית המשתמש הממוצע מעלים הרבה יותר תמונות דרך אלבומים כי קבוצת החברים שלהם קטנה יותר ומורכבת מחברים ומשפחה שכן מעניין להם השיתוף הזה. אבל לפייסבוק היה ברור שכדי להשלים את המעגל של המשתמשים הם צריכים לחלוש גם על MOBILE ולכן אינסטגרם נרכשה. אני יכולה רק לנחש שאינסטגרם לא תישאר עם השם הזה. משהו הולך צריך לקרות עם עיצוב האפליקציה והדפים ברשת כדי לתת לו יותר נופך פייסבוקאי. פייסבוק יודעים שיש להם מספיק זמן להתעסק בזה.

חיפוש 
אני אישית לא אוהבת את החיפוש החדש. אבל אני יכולה להעריך את הכיוון והגישה החדשנית שאתה יכול למצוא כל דבר, כולל חברים דרך עיניין משותף.
אני ציפיתי לחיפוש שמאפשר לי למצוא תכנים שלי ושל חברים שאהבתי בעבר. וזה סגנון החיפוש שהכי חשוב לי ברשת, שיהיה תיעוד לדברים שאני מוצאת כדי לא לבזבז את הזמן כשרוצים לחזור ולהשתמש בהם. יש המון כלים במשך היום שאני שומרת, בחלקם אני רוצה להשתמש שוב, או דברים שאני רוצה לחזור ולקרוא. ולמרות שברובם יהיו אלה דברים זמניים תמיד יש את הדבר הזה שאתה חוזר לחפש. לצערי אף אחד לא הצליח לשאוב אותי פנימה כמו דלישס ופה יש לגמרי מקום לשחקן חדש. לא בטוח שזה פייסבוק.

מה לדעתי חסר בפייסבוק

אמרתי את זה בעבר, פייסבוק צריכה לפרק את עצמה לשירותים קטנים וממוקדים יותר. למעשה, אפליקציות כמו Messenger, Facebook Camera, and Facebook Pages הם הוכחה שאנשים צריכים כלים ספציפיים כדי לא ללכת לאיבוד בכמות התוכן שעוברת ברשת הזאת. אני בכלל לא אוהבת שיש מקום אחד שבו הכל מתרכז וממנו לא צריך לצאת. אני מברכת שירותים כמו Vine, Snapguide ו Pixplit שיוצרים עניין שלא קשור לפייסבוק מעבר לחווית השיתוף והדיון. אבל שוב, הוכחה שבלעדי פייסבוק הסיכוי שיראו אותך, קטן יותר. פייסבוק הפך ערוץ מקשר לכל כך הרבה דברים ברשת שבו הקיום שלהם מותנה בו וההיפך. כן, ההיפך. כי גם פייסבוק יכולה להתקיים זמן רב רק אם משתמשים יחזרו אליה דרך שירותים אחרים.

לי נראה שהחזון של פייסבוק הוא אתר בווב שהוא מרכז העיניינים וכל מיני אפליקציות שמגבות את הפעילות שבו כדי שהחוויה קודם כל תתאים לגדילה שבשימוש בסמארטפונים ובכלל שתהיה חוויה ממוקדת יותר.
אני אישית מיחלת לכמה אפליקציות נוספות:
  • תיבת מייל מסורתית יותר, ולא סטייל צ'ט - אני חושבת שזה משהו שלא יקרה כי פייסבוק רוצים לשנות את הצורה שבה אנשים משתמשים במייל
  • אפליקצית אירועים - כזאת שיש בה כלים יותר טובים למארגנים ואורחים גם יחד
  • App Center
  • אפליקצית חיפוש עם אפשרויות רחבות יותר ממה שקיים היום ותפעול נוח ופשוט.
אני יכולה להמשיך עוד ועוד אבל בעצם מה שאני רוצה להגיד בסיכום כללי הוא שפייסבוק עוד לא מימשה את כל היכולות שלה. זאת הפלטפורמה היחידה שמשתנה לפי הצרכים של המשתמש וזה מקנה לv את האפשרות להמציא את עצמה כל פעם מחדש. זאת פלטפורמה שבראשה עומד משתמש מאוד חזק שמבין את האינטרנט של אז ושל היום ולכן הדרך שבה הוא פועל שונה מאחרים.

אני רוצה גם להגיד שזה בסדר גמור לא להיכנס לשירות זה או אחר תקופה מסויימת. זה בכלל צריך להיות תלוי בכם. אני מוצאת שפייסבוק מוציא אותי מריכוז ולרוב בשעות היום אני סוגרת את הטאב שלו. אבל משהו תמיד מחזיר אותי בסופו של דבר פנימה.


יום שני, 14 בינואר 2013

מה קורה עם החשבונות החברתיית של אדם שהלך לעולמו?




הנושא שאני הולכת לדבר עליו לא נעים במיוחד, אבל בעידן שבו יותר ויותר מידע עליכם מופץ ברשת (על ידכם), יש סיבה לעצור רגע ולחשוב גם על זה: מה קורה לחשבונות החברתיים של אדם לאחר מותו?

משום שרוב ההתנהלות שלי, המקצועית והאישית, עוברת דרך הרשת, הנושא הזה עבר לי בראש לא פעם ולא פעמים. ולמרות שהנושא הוא קריפי למידי, אקח את עצמי לדוגמה, נכון לעכשיו, אין לאף אדם גישה או מידע על החשבונות שלי. אני יכולה לחשוב על לפחות אדם אחד שיודע קצת יותר על ההתנהלות היומיומית שלי, אבל במקרה נוראי של מות פתאומי, סביר להניח שאני משאירה אחרי חלל לא נעים.




לצורך הכתבה בדקתי שלושה שירותים עיקריים: ג'מייל, פייסבוק וטוויטר.

הנה החוקים שנתקלתי בהם בחיפוש:


בפייסבוק כאשר אדם נפטר, בני המשפחה רשאים לשלוח בקשה כדי למחוק את הדף או להפוך אותו לדף הנצחה. במקרה הזה תידרש המשפחה לשלוח בקשה (לכל אחד סוג טופס שונה), עם הפרטים הבאים: שם מלא של האדם שנפטר, אמייל שמקושר לחשבון (לרוב בני המשפחה לא ידעו אותו), הקשר שלכם לאדם, ולינק (או קובץ במקרה של מחיקת הדף) שמוכיח שהוא נפטר. אין דרך להשיג את פייסבוק דרך אמייל, רק דרך טפסים קצרים וקרים. הדבר הגמיש היחידי שמצאתי הוא שהם מאפשרים גם למישהו שלא בן משפחה לדווח על מות אדם מסויים, למקרה שיש חבר קרוב שמבין אינטרנט קצת יותר לעומק.

אין אפשרות לקבל פרטי הרשמה של הנפטר כך שכל התוכן נשאר בתוך פייסבוק. לפני מחיקה או הנצחה אפשר כמובן לגבות את כל התמונות והסרטונים אבל זה לא משהו שפייסבוק יעשו עבורכם.


בטוויטר מודיעים בצורה מאוד ברורה שלא תהיה אפשרות לקבל פרטי הרשמה או כל דבר שקשור בפרטים אישיים של נפטר לא משנה כמה קרובים תהיו אליו. אבל הם בניגוד לפייסבוק מספקים כתובת פיזית, מספר פקס, וכתובת אמייל כדי לדווח על מותו של בן משפחה. בנוסף המשפחה יכולה לבקש גיבוי של טוויטים לאורך זמן, זו הסטוריה שכן תימסר לאחר בדיקה של כל הפרטים. לאחר מחיקת החשבון, אותו שם משתמש לא יופיע בחיפוש אנשים בכדי לא לגרום צער מיותר ובילבול.


בג'מייל הדרישות להוכחה זהות, אבל ההצהרה שונה. במקרים נדירים, כך נכתב, פרטי ההרשמה לשירות ימסרו לבני משפחה. אני מניחה שמדובר במקרים שבהם צריך להוכיח משהו שעלול להימצא בתוכן שנמצא בתוך תיבת המייל. הם גם ממהרים להודיע מראש שאין ערובה לקבלת פרטי החשבון, ושאין הם מתחייבים להסביר את החלטתם לטוב או לרע.

ובעודי כותבת את הכתבה הזו, אני חושבת על הצד השני. על המשפחה חסרת האונים שכל מידע על יקיר ליבם זה הדבר שהכי חשוב יהיה להם לקבל ולכן אני מפנה את האחריות בעצם לבעלי החשבונות ולא לבעלי הפלטפורמה. ואגב, בכתבות רבות שקראתי אם מצב כזה מגיע לבית משפט, פסק הדין שינתן יהיה לרוב לטובת בעלי השירותים שמטרתם להגן על פרטיות המשתמש גם כשהוא לא בחיים. זה חוק שאם לא מעורב בו משהו פלילי, לרוב לא תתקבל בו החלטה אחרת.
ועכשיו אני חוזרת אליכם, אתם שמתנהלים בלי סוף ברשת. אז נכון, זה לא נושא שבא לאף אחד להיכנס אליו, ויש רבים שבוודאי יחשבו כשאני מת, אז אני מת.. מה לעזאזל עכשיו אני צריך לדאוג איפה הפרטים שלי נמצאים כן או לא? אז נכון. הגיוני. אני אבל חושבת על הצד השני, שנשאר עם המגבלות שציינתי פה למעלה והן עלולות להיות בעייתיות ולא נעימות לאף בן משפחה.

אז מה יכול להוות פתרון?

לפני כמה זמן קראתי כתבה של עורך דין שהמליץ למצוא איש סוד במידה ויש לכם מידע חשוב ורגיש ברשת, כזה שהיה מעניין לבני משפחה במקרה של מוות פתאומי. אני תומכת ומוסיפה שיש מקום לכתוב פרטים של חשבונות מסויימים במקום שבטוח לכם. אני אמנם ציינתי חשבונות חברתיים, אבל במקרים של חשבונות בנק, פייפאל, אפליקציות שנושאות פרטים כספיים, כל הדברים האלה צריכים לבוא בחשבון בעידן שבו הכל מתנהל דרך הרשת.

אף אחד לא רוצה לחשוב על אפשרות כזאת. אפילו אני שכותבת את הכתבה מצטנפת בלחץ על הכסא.
אבל תקראו את הדברים ותקחו את מה שמתאים לכם מכאן - אלה דברים שבכל זאת כדאי לדעת.



View poll on GoPollGo

יום שני, 10 בדצמבר 2012

אז יש לך עסק משלך וחשבון בפייסבוק, עכשיו מה?



זה כבר לא חדש שפייסבוק הוא אחד המקומות היותר טובים כדי לקדם את העסק שלך. אבל זה לא אומר שזה הופך את כל התהליך לקל יותר. אני לרוב נתקלת באנשים שמעדיפים לשלם למישהו אחר כדי לקדם מוצר או לנהל להם דף ברשתות חברתיות. לפני שאתם עושים את זה, כדאי שתקחו בחשבון שני דברים:

1. כל הקטע החברתי זה לא משהו מתפוגג. זאת התנהגות שמשתמשים כבר מאוד רגילים אליה ואם אתם לא לוקחים חלק בזה עכשיו, תצטרכו לקחת בזה חלק בשלב מאוחר יותר, אחרת אתם בעצם אלה שנשארים מאחור. 

2. אם אתם לוקחים מישהו שיעשה את העבודה בשבילכם, סביר להניח שכשתקופת העבודה תסתיים תשארו באותו מקום שלא מבין איך מתנהלים מול משתמשים שהדרישות החברתיות שלהם שונות ממה שהכרתם עד היום.

האלטרנטיבה שלכם היא בעצם לנסות ללמוד ולהבין מה השתנה מקידום שהוא מיושן יותר כגון: באנרים באתרים, מודעות בעיתון, פליירים, פתיחת אתר, קידום דרך גוגל וכדומה. מן הסתם יש דברים שעובדים גם היום, יש פחות, אבל כל ההתנהלות החברתית מאפשרת עולם אחר של תקשורת ישירה מול משתמשים/לקוחות. יש מצב שידעתם את כל זה, אבל איך מתחילים? אני רואה שיש הרבה בעלי עסקים שיורים לכל הכיוונים בלי להבין איפה הכי כדאי להתמקד. אני רואה גם הרבה אנשים שלוקחים את החשבון הפרטי שלהם בפייסבוק ומופצצים אותו בהודעות על העסק האישי ובכך גורמים לחברים שהגיעו על בסיס אחר לגמרי להתעלם. צריך לדעת למצוא את האיזון ואת האנשים שכן מביעים עניין בעסק שלכם או לעסק שאליו הצטרפתם.
במידה ואתם נמצאים הרבה זמן בפייסבוק בטח תוכלו לזכור כמה דוגמאות של אנשים שעקבתם אחריהם בקטע חברתי, ואז הם נכנסו לעבודה כזו או אחרת והתחילו לקדם אותה דרך הפרופיל האישי. אין דבר יותר מעייף מזה הם זה לא משהו שמעניין אותכם ולדעתי זה פשוט חסר התחשבות לקהילה של חברים שאתה קצת מחוייב לה. לפחות מבחינה אתית.

אז מה כן אפשר לעשות בצורה שלא תעיק על אף אחד? פה מתחיל האתגר. 
יש לכם עסק? צריך להגדיר ולמצוא מי קהל היעד ולנסות להוציא את ההודעות האלה מהפרופיל האישי (כמובן שזה בסדר אם החברים שלכם מקבלים את זה באהדה). חשוב גם להבין שלכל עסק צריכה להיות התייחסות שונה ואין צורך לנסות לשכפל הצלחה חברתית של מישהו אחר אם המוצר לא דומה. 
ניסיתי לחפש דוגמא של עסק שסביר להניח שעוד לא הגיע לפייסבוק ועברה לי בראש מחשבה על מסעדה שהייתי בה לפני שבועיים בטמרה, שנקראת: מונטנה. אני זוכרת שכל כך התלהבנו מהאוכל ולפני שיצאתי אמרתי לבעלים שאני חייבת לזרוק מילה טובה בפייסבוק כי באמת כל כך נהנינו. 
הוא בצניעות אמר:
 "באמת? זה ממש יעזור לנו. עוד לא מכירים אותנו כל כך, שמחים שנהנתם, אז תפרסמי בפייסבוק? כל הכבוד"
אוקי, אז ניקח אותם כדוגמא פיקטיבית לחלוטין במידה ואני זאת שהייתי צריכה ליעץ להם איך לקחת את המסעדה הזאת צעד אחד קדימה לעולם החברתי. 
דבר ראשון שעולה לי בראש זה הרצון לצלם כמה תמונות ולעלות בעצמי כדי לקדם את המקום. מזכיר לי איזה פרסום שראיתי לא מזמן של בחור שמצא לנכון לעשות את אותו הדבר ובכך קידם את הכלבו השכונתי שלו - כמות השיתופים, הלייקים והתגובות, מעוררות השראה.


אבל מה באמת הייתי מציעה למסעדת מונטנה שסביר להניח שמי שמנהל אותה לא מכיר את פייסבוק כפלטפורמה לעסקים, אלא בטח שמע על זה פה ושם בגלל הילדים או המבקרים במסעדה. פה הייתי מעודדת כן לפתוח דף פייסבוק אינפורמטיבי על המסעדה, הסיפור של המשפחה, והמיקום. במקביל הייתי ממליצה לתלות שלט בכניסה שמעודד לייקים לדף כדי ליצור קהילה ממוקדת שיעניין אותה לדעת על מנות חדשות, מבצעים, ופירסומים אחרים. 
להכנת פוסטר לבית העסק פלוס בר קוד אפשר להשתמש בשירות הזה Spotlike זה לוקח בדיוק שתי שניות והתוצאה מושכת לעין. 


אני מניחה שבעל המסעדה יצטרך עזרה בהקמה של הדף, אבל פה באמת מדובר במשהו חד פעמי והסבר של איך להתנהל עם זה מבית העסק (כי מי לא מחזיק מחשב היום בכל בית עסק). משם הייתי מלמדת אותו לעלות תמונות של מנות שיוצאות מהמטבח בזמן אמת. ואם ליושבי המסעדה יש מה להגיד על המנות, בעל העסק צריך לעודד אותם לכתוב את זה בדף הפייסבוק ישירות כדי שכל החברים שלהם יראו. חשוב לי להגיד שבשלב הזה לא הייתי מעמיסה על בעל העסק יותר מידי אלא נותנת לו להתנסות בתהליך של פייסבוק בלבד לחודשיים שלושה כדי להבין איך זה מתנהל. בשלב מאוחר יותר הייתי ממליצה לפתוח חשבון בטוויטר כדי להוסיף אפשרות של מענה בזמן אמת לגבי דברים שקשורים במסעדה, אבל שוב, צריך לדעת קודם כל מי קהל היעד, ואם יש עניין לעוד סוג כזה של רשת חברתית. בכל מקרה בשביל בעלי המסעדה זה טוב תמיד להריץ חיפוש בטוויטר כדי לבדוק מי מדבר עליהם (טוב או רע) ואפשר תמיד לקחת סטטוס משם ולפרסם בפייסבוק כדי שאחרים יראו. 

כמובן שכל ההתנהלות אחר כך תלויה בצורך של המסעדה לקדם את עצמה. אם זה קמפיינים בתוך פייסבוק כפרסומות, או משהו קצת יותר יצירתי על הדף של פייסבוק. אין סוף אפשרויות אבל הן חייבות להיות מותאמות אישית לסוג העסק ולצורך העכשווי שלו. כשהייתי במסעדה אכלתי כנאפה מדהים שאני דיי בטוחה שיוצר במקום. אז כמובן שסדנה להכנת כנאפה נשמעת לי דרך מצויינת לקדם מסעדה - דברים יצירתיים כאלה, שלא בהכרח משוכפלים ממישהו אחר. זה תמיד יותר מעניין.

אז כן, לא יריתי לאויר את המילים אינסטגרם, גוגל פלוס, פינטרסט, יוטיוב, אפילו לא בלוג. כל אלה הם אחלה כלים כדי לקדם מוצר זה או אחר ברשת (ובכולם אני משתמשת). אבל במקרה של העסק הספיציפי הזה, חשוב למצוא את המיקוד, להתחשב במי שצריך לתפעל את זה, וללכת על כיוון פשוט אחד שיכול להצליח.

לכם, בעלי עסקים קטנים אני רוצה להגיד, תנשמו עמוק לפני שאתם נלחצים ומרגישים שאתם לא זורמים עם רשתות חברתיות כמו שצריך. כל הדברים האלה מצריכים הדרכה פשוטה לפעמים, הרבה דברים שאפשר למצוא ולקרוא ברשת וללמוד משם. 
זאת הסיבה אגב שהחלטתי לפתוח קורס למנהלי קהילה. הרבה אנשים שואלים אותי אם אני מכירה מנהל קהילה טוב, בואו תהיו המנהל קהילה של עצמכם או תכשירו משהו מתוך הצוות שלכם. זה אומנם מצריך זמן אבל זה חלק בלתי נפרד מהעבודה שלכם, כל עוד אתם צריכים משתמשים ומישהו שיפיץ את הבשורה הלאה.
אין פה קסמים אגב. תשקיעו זמן ומחשבה, הקהילה שלכם תגדל בהתאם.

פעם הבאה שאבקר במסעדת מונטנה, אני מבטיחה לכם שאנסה לגרום לבעל המקום לפתוח דף בפייסבוק ואספר לו על הפוסט הזה. בינתיים, אני משאירה אתכם עם המנה שאכלתי שם - לזניית הבית. ממולצת בחום.




יום ראשון, 2 בדצמבר 2012

פרטיות בפייסבוק? מדריך קצרצר




הרבה דובר בסוגיה של פרטיות ברשת בכלל, ובפייסבוק בפרט. אני אישית לא מאמינה שיש כזה דבר פרטיות כשזה מגיע לאינטרנט. יש כאלה שלא יסכימו איתי, אבל אחרי כל כך הרבה שנים של פתיחת חשבונות במאות שירותים, הגדרות רעועות בשירותים ישנים, מי יודע בכלל איפה התוכן שלי מסתובב? למי יש את המייל ושאר הפרטים שלי? ואיפה התמונות שלי מופיעות מלבד איפה ששמתי אותן. אם הייתי מוטרדת מזה, לא הייתי יכולה להמשיך להיות ברשת. הפתרון היחיד האמיתי זה לא לעלות ולא לכתוב שום דבר שאתם יודעים בוודאות שיש סיכוי שיום אחד תתחרטו עליו. ושאני אומרת יום אחד, אני מתכוונת גם לשנים קדימה. אבל כל עוד העלתם תמונות, מיקום, פרטים - עדיף לחיות עם זה בשלום.

אני לרוב אוהבת להתבונן מהצד ולראות איך משתמשים מתנהגים בכל מיני מקומות ברשת וכמובן בפייסבוק. לפני כמה שנים פגשתי אנשים שאמרו שאת התמונות של הילדים שלהם הם בחיים לא ישימו בפייסבוק וכמה שנים אחר כך התמונות של הילדים מככבות בפיד הראשי. זה נורמלי. זה תהליך חברתי שכזה, אתה רואה מה החברים מפרסמים ועושה גם. זה בסדר.. או שזה בסדר מבחינתי, הרי אני גם מפרסמת תמונות של אחיינים ומשפחה. איפה עובר הגבול צריכה להיות החלטה של מי שמפרסם, אך לפעמים נראה שלצד השני אין בעצם מושג איך להשתמש בהגדרות שדווקא כן מאפשרות פרטיות. 

לדוגמא:
אתם יכולים לבחור לכל תמונה הגדרות תצוגה משל עצמה, או לבחור באופן קבוע תצוגה כוללת דרך הגדרות הפרטיות בחשבון שלכם. 














במקרה של תמונה בודדת אפשר לבחור את האפשרויות המוצעות, או להיכנס פנימה יותר ולבחור אנשים ספציפיים שאתם רוצים לשתף איתם את התמונה (חייבת להודות שמעולם לא השתמשתי בזה, אבל נשמע לי אחלה לתמונות משפחתיות אך מביכות - למי אין כאלה שירים את יד). אפשר גם לבחור למי לא רוצים להציג את התמונה, שזו גם אפשרות מעניינת.
















ומה קורה עם התגובות, לייקים, ושאר הדברים שאתם מפרסמים בפייסבוק? הו!
למי שנמצא כבר מעל לשלוש שנים בפייסבוק בטח זוכר שהיתה אפשרות לראות מה חברים מגיבים בפוסטים של אחרים. זאת אינפורמציה שהיתה בזמנו נמצאת בפרופיל האישי של כל אחד. אם הגבתי למישהו, יכלתם לראות את זה אצלי (או בפוסט של החבר). אני דווקא אהבתי את האפשרות הזאת כי היא משכה אותי לדיונים מעניינים. היום פייסבוק מראה את זה בצורה קצת שונה על הפיד הראשי ואם אתה נמצא שם בזמן, אתה יכול לראות שחבר כזה או אחר, הגיב בדיון של מישהו כזה או אחר. אבל יש עוד דרך לרכז את הכל בצורה שיכולה לעניין אתכם.
פשוט ליצור LIST מהאנשים שהיה מעניין לכם לקבל מהם את האינפורמציה הזאת.
(דרושה סבלנות רבה בהכנת רשימות בפייסבוק, זה דורש מאמץ וזמן)

















אז רגע, את אומרת שכל אחד יכול לראות את כל מה שאנחנו מפרסמים מתי שבא לו? אני אומרת שדרך הרשימות אתם יכולים לראות אפילו יותר. אפילו אם תעלו תמונה ותסתירו אותה מהטיימליין, מי שעוקב אחריכם דרך רשימה, יכול לראות את זה. פרטיות אמרנו? פה זה לא קורה כי לכם (האדם שמפרסם) אין שליטה על זה כל עוד הוא לא נבחרה הגדרה נכונה מראש.

הנה עוד הגדרות בפייסבוק שאולי לא ידעתם עליהן כי הן מוחבאות הייטב.
לכל אחד יש אפשרות לבחור איזה תוכן להציג מחבר מסויים. זה מתבצע כך:
עמדו על שם החבר, כשבועת האינפרמציה תיפתח רחפו מעל המילה Friend, מהרשימה שנפתחת ליחצו על Settings
ומשם יפתח עולם שלם של אפשרויות. 



מתוכם הכי קרצה לי השורה של Comments and Likes - התשובה לפרטיות של רשימה נמצאת כאן. אם אתם לא רוצים שאנשים ידעו למה עשיתם לייק ולמה הגבתם, אתם צריכים לבקש מהם לנטרל את זה בשבילכם. קצת אבסורד לא? בכל אופן, אני לא מוצאת סיבה ממשית למה שלא תרצו שאנשים יראו למה עשיתם לייק או הגבתם, אבל תדעו שהכל, פשוט הכל, יכול להיות גלוי לעיני כולם.

כאמור, לי אין בעיה עם פרטיות כי אני באמת משתדלת להגדיר דברים בצורה יעילה. יותר מזה, אם נושא הפרטיות "ינוצל" לטובתי, ואוכל לקבל תוכן שבאמת מעניין אותי לגבי הדברים שאישרתי לראות, אני אקדם זאת בברכה. אך אם פייסבוק יקחו את כל העניין הזה למקום פרוץ, כזה שכל מפרסם יוכל להציק לך כי לא טיפלת בהגדרות טוב יותר, זאת תהיה תחילתה של נסיגה.