כל פעם שמישהו שואל אותי: אז מה את בעצם עושה? זה זורק אותי אחורה לשנות השמונים, לפרסומת של קציני ים עכו (שממנה לקחתי השראה לכותרת הפוסט). אז חשבתי שזה יהיה אולי נכון להסביר אחת ולתמיד, מה אני עושה בחיי, הלא משעממים בכלל!
אבל קודם כל קצת רקע:
את הבלוג באנגלית שלי פתחתי במרץ 2006 - כמובן שלא תארתי לעצמי שאנשים בכלל יקראו אותו, אבל בגלל שאמרו לי שאני חייבת בלוג כי קישקשתי ברשת יותר מידי, פתחתי אחד. היה לי מאוד נעים שאנשים כן קראו ונרשמו לעידכונים. דברים שסיקרתי בבלוג קושרו לבלוגים גדולים יותר ובמשך הזמן נתפסתי כמישהי שמזהה טרנדים חדשים. ישנם בלוגים שכותבים על מה שאחרים מוצאים, וישנם כאלה שממש מחפשים את הדבר הבא, או כותבים על שירותים שנראה שישנו משהו בחיים שלנו, או יקלו עליהם. אני מהסוג הזה. שמחפש את החדשות. גם היום, אבל כותבת פחות בגלל שהזמן כבר לא כל כך מאפשר את זה.
את Go2web20 פתחנו בשלב מאוחר יותר. וזה מפתיע שעד היום הוא עדיין נתפס כאתר שמשמש רפרנס להרבה אנשים. עבורי זה הבית. גם פה אני מודה שאני מעדכנת פחות אבל עדיין מעדכנת את מה שמעניין באמת.
שנה אחרי שפתחתי את Go2web20 פנו אלי מAOL כדי שאשמש כ"ציידת" סטארטאפים בארץ. האמת שעכשיו כשאני חושבת על זה, התפקיד הקדים את זמנו. דווקא יכל להיות ספין מעניין היום לפתוח חממת סטארטאפים של AOL בארץ על אותו החזון: לפגוש חברות ישראליות ולנסות לזהות פוטנציאל לרכישה או לשיתוף פעולה - אם היה נפתח משהו כזה היום, היה אפשר גם לתת להם מקום לשבת ולפתח את הרעיונות האלה. בכל אופן זאת היתה עבודה מאוד מעניינת, ובעצם דיי שיקפה את מה שאני עושה כל יום (עד היום): Scouting the web, scouting for new interesting startups
שנה אחרי התפקיד הזה, כבר אף אחד לא ממש הציע לי עבודה משרדית, הרבה רצו שאמשיך פשוט ליעץ, אז הפכתי את זה למקצוע למרות שלא אהבתי ולא התחברתי למילה יעוץ. אחרי שלוש שנים בתחום אני יכולה להגיד שהמונח הזה כבר יושב בראש יותר טוב ואני שלמה איתו.
יועצת של מה בדיוק?
הו!
יכול להיות שזה קצת מבלבל כי אני נוגעת בכל כך הרבה דברים בתהליך של מוצר, אבל הנה התחומים שמעניינים אותי בעיקר וזה סוג היעוץ שאני נותנת לחברות שעובדת איתם כיום:
איפיון מוצר חדש או חידוש של מוצר ישן יותר
UI/UX כל מה שקשור בממשקים ובחווית משתמש (אפילו קצת design)
Social Marketing - כל מה שמשתמע מזה. אני לחלוטין לא מתפעלת דפי קהילה לשום חברה שאני עובדת איתה, ולרוב גם אעודד לעשות את הדברים האלה מתוך החברה. אבל אני כן מלמדת ומכוונת איך לעשות את זה ולהגיע לאינטרקציה טובה עם משתמשים. מכיוון שכל מוצר הוא משהו אחר, זה לא משהו שאפשר לשכפל.
אסטרטגית השקה של מוצר - כל השלבים בתהליך של השקה מוצלחת שמן הסתם מתחילים מהיום הראשון שבה החברה מתחילה לעבוד.
Scouting for new trends - הדבר האהוב עלי ביותר
מן הסתם כל מה שקשור בלקשר אנשים עם אנשים, או לחבר בין חברה למשקיע אלה דברים שאני עושה על בסיס יומיומי. חיבור בין אנשים בתעשיה הזאת (בארץ או בחו"ל) זה אחד הדברים שאני שמחה לעשות ושמחה שיש לי את אפשרות הזו כי זה המהות של סטארטאפ. לפעמים קשר אחד (אימייל קטן) יכול להוות חלק גדול מהצלחה. סיפורים כאלה תמיד מרגישים לי טוב.
בכלל, אני מאמינה שאם לא עושים משהו מתוך אהבה מוחלטת, אין לזה סיכוי להצליח. את העבודה הקודמת שלי שאין לה קשר לאינטרנט, אהבתי אבל לא הרגשתי שלמה בה. כל ערב הייתי מגיעה הביתה וחורשת על האינטרנט עד שהחלטתי לכתוב על דברים שמעניינים אותי. זה פתח לי עולם ומלואו. החלק הזה תמיד יהיה איתי, הכתיבה. לכתוב על משהו שמעניין אותך אולי נראה מוזר לאחרים, אבל עבורי זה כל כך טרוויאלי. משהו פרטי שלי, משהו שלא ארצה לקבל עליו כסף, זה כבר חלק ממני.
אני מקבלת המון מיילים מחברות שרוצות להיפגש איתי וזה גם משהו שאני כבר עושה שנים, להיפגש, לשמוע, לתת פידבק ראשוני. הסיבה שאני נהנית כל כך לעשות את זה היא משום שזה מאפשר לי לצפות בטכנולוגיות חדשות שיוצאות מכאן, ולתת את המשוב הראשוני. אם בשעה הזאת שישבתי עם חברה הצלחתי לכוון או לפקס אותה קצת, זה נהדר עבורי. את הפגישות האלה אני עושה כל שבועיים בערך, כך ששווה לעקוב אחרי ב- http://ohours.org/Orli כדי להתעדכן בזמני פגישות.
בזמן שנשאר אני מתעסקת בעוד דברים כמו לארגן אירוע פעם בשנה, ולעבוד על מיזמים פרטיים, אבל משום שכבר כמה אנשים פנו אלי אתמול בתהיה של: "אני שומע את השם שלך מכל מקום אבל אני לא יודע מה את בעצם עושה" - הרגשתי שאני חייבת לכתוב את הפוסט הזה.
אם יש לכם דף עיסקי בפייסבוק, יש מצב שהכנתם טאב מיוחד של Welcome לאלה שנוחתים על הדף עוד לפני הלייק, סידרתם טאבים נוספים, שיחקתם עם חמשת התמונות בסטריפ העליון - בקיצור, השקעתם. ואז מגיע הטיימליין החדש של פייסבוק והחוקים משתנים. אתם יכולים להישאר עם הדף שהכנתם, אבל:
בשלב מסויים זה יהפוך להיות מיושן
סביר להניח שפייסבוק יכפה עליכם לשנות את הדף, מתישהו.
אתם מפספסים הזדמנות לתת למשתמשים/קוראים שלכם חוויה טובה יותר. אולי.
כמו בחיים, לא כולם אוהבים שינויים. הנוחות טובה לנו, קשה להתרגל ולהשקיע במשהו חדש. אבל קחו את זה כפרוייקט, התוצאה יכולה להיות מפתיעה. אני אישית חושבת שזה לא נורא שמבקרים לא נוחתים ישירות על טאב מסויים, אלא תמיד על הדף עצמו. תמונת ה-Cover יכולה להוות כרטיס כניסה טוב לא פחות.
אז מה צריך לדעת כדי להכין דף מרשים ויזואלית?
גודל תמונות:
תמונת ה-Cover צריכה להיות בגודל 850X315
תמונת הפרופיל צריכה להיות בגודל 125X125 (אבל אפשר להשתמש בכל גודל בעל יחס שווה מ180X180 ועד 32X32)
התמונות המוקטנות מתחת לתמונה הזאת גם הן ניתנות לשינוי וגודלן צריך להיות 111X74
שניה לפני שאתם רצים להכין תמונת Cover מתחכמת, כדאי שתדעו שיש רשימת איסורים קשה יותר מעשרת הדיברות:
אסור להוסיף מחיר או איזכור להנחה של מוצר כלשהו על גבי התמונה
אסור להוסיף הנחיות של הורדה (למשל אם מדובר בדף אפליקציה, לא תוכלו לכתוב: download at our site)
אסור להוסיף שום מידע כמו לינק לאתר, אמייל, כתובת, טלפון, וכו'
אסור להוסיף רמיזה ללייק בשום צורה (חץ לדוגמא), וגם לא כפתור שיתוף על גבי התמונה
ואסור להוסיף שוב קריאה לפעולה דרך התמונה.
אם שרדתם את רשימת האיסורים הקשה, אפשר להמשיך ולבחור תמונה מעניינת שמשקפת את העסק וזורמת טוב עם תמונת הפרופיל שברוב המקרים בהם ניתקלתי תהיה תמונת הלוגו. הנה כמה דוגמאות, בשביל ההשראה:
בואו נעבור למה שקורה מתחת לתמונה הרחבה - האייקונים שאפשר להתאים אישית לעסק (דוגמא טובה יותר ניתן לראות בדפים של ידיעות אחרונות, בזק, ו-BestBuy)
הנה הסבר קצר בתמונות איך לשנות תמונת תצוגה של קטגוריה (טאב). קחו בחשבון שהקטגוריה מצד שמאל לא ניתנת לשינוי, לפי בחירה של פייסבוק אלו התמונות. אבל אתם יכולים לבחור איזו תמונה לתייג אחרונה כדי שתופיע בתצוגה של הדף (אם תכתבו את המילה ABOUT למשל ותפנו חץ לכיוון שמאל, זה יכול לצאת מעניין).
כדי להחליף את התמונה, קודם כל צריך ללחוץ על הכפתור שפותח את כל האייקונים בצד ימין:
רק אחרי הפעולה הזאת יופיע כפתור ה-Edit - ליחצו עליו וביחרו: Edit Settings
מכאן תוכלו לעלות תמונת אייקון חדשה לקטגוריה קיימת שתבחרו (מזכירה לכם שהגודל צריך להיות 111X74):
וכל זה בהנחה שהכנתם טאבים בדף הקודם (לרוב בטכנולוגית FBML, או כל אפליקציה אחרת שמאפשרת את זה)
כדאי שתדעו שהשטח המצומצם בטאבים הישנים התרחב לגודל של: 810 פיקסל רוחב, (אורך לא הוגדר) שיכול להכיל מה שרק תרצו (באנר, וידאו, תמונות, טקסט). אם יש לכם אפליקצית אייפון/אייפד/אנדרוייד, לעסק, אני ממליצה לכם לבדוק את הפתרון של app.net לטאב מיוחד שהם מחוללים לאפליקציה (לדוגמא). עוד כלי שיכול לעזור לכם לעשות טאבים בגודל הנוכחי של ה-Timeline הוא tabsite, שגם הוציאו לא מזמן אינפוגרפיק של כל הגדלים שאפשרים בדף עיסקי:
כל המידע הזה יכול לעזור לכם לנצל את היכולות של פייסבוק להכין דף יותר מזמין ויזואלית, כמובן שתצטרכו להיות פעילים באיזושהי צורה כדי למשוך מבקרים למצוא עניין מתמשך. אבל זה כבר נושא ששווה פוסט בעצמו.
מי שהגיע לאירוע של טקונומי האחרון ודאי זוכר את Jumboard (היום: Webbe World), חברה שפיתחה מקלדת לפעוטות שמטרתה לעזור להם להישתלב בעולם המשחקים באינטרנט. המקלדת שהוצגה באירוע (אז אב טיפוס), משלבת ארבעה מקשים צבעוניים עליהם צריכים הקטנטנים להקיש בזמן המשחק על מנת לתפעל אותו. בכל משחק יופיעו אותם הצבעים שעל המקשים כדי ליצור סביבה מוכרת ופשוטה למתפעל הצעיר ביותר.
לשמחתי נאמר לי שהמקלדת תימכר בסופר-פארם בסוף נובמבר הקרוב! ולא רק בארץ, הפלטפורמה תושק במקביל באוסטרליה ובעוד מקומות בעולם.
המחיר המומלץ לצרכן עומד על 199.99 ש"ח, וכולל את המקלדת וחבילת בסיס של עשרה משחקים. יהיו עוד עשרות משחקים באתר במחיר ממוצע של בין 4.99 - 9.99 ש"ח למשחק. באתר החדש שיעלה בעוד שבועיים תהיה חנות משחקים שתתנהל כמו החנות של אייטונס. כל המשחקים פותחו, עוצבו והותאמו להתפתחות הפעוטות, הגרפיקה צבעונית ומושכת את העין, והמשחקים פשוט מקסימים (אפשר להתרשם מהוידאו המצורף). בנוסף, יוכלו ההורים לקבל מידע על השגי ילדיהם ובכך לעקוב אחר התפתחותם.
המקלדת מחליפה מקלדת רגילה ומפשטת את השימוש בה, ניתן לעבוד בלי מקלדת נוספת. השימוש האופטימלי הוא בלפטופ - מעל המקלדת הרגילה דבר שמייצר קשר עין מסך מיטבי. גם במחשב PC ניתן להחליף את המקלדת הרגילה ולהציב את המקלדת הזו מול המסך.
המקלדת מתחברת דרך USB ותמכר עם סיסמה אישית לכל משתמש. המשתמש ירשם בכניסה הראשונה לאתר וכל משתמש יוכל לשחק באופן חופשי במשחקים שקיבל ברכישה ובהמשך במשחקים נוספים שירכוש. המקלדת עובדת במודל של plug&play כאשר אין צורך בכל התקנה על המחשב.
כבר כתבתי בעבר על שתי ספריות לילדים בעברית לאייפד: "אצבעונית", ו"הספריה הקטנה". כל ספריה נוספת היא מבורכת לדעתי משום שככל שיותר ויותר אנשים משתמשים באייפד בארץ כך עולה הדרישה לתכנים בעברית.
הספרים של TabTale היו שם קודם לפי מיטב זכרוני אך לא יצא לי לכתוב עליהם. לשמחתי ראיתי שהם העלו אפליקציה של ספריה שלמה (ולא ספרים בודדים כמו האחרים), שבה אפשר למצוא כמה ספרים נהדרים לילדים, כמו 'זהבה ושלושת הדובים', 'הסנדלר והגמדים' ועוד ועוד. הספריה להורדה בחינם וספר אחד מתוכה בחינם גם כן. על כל השאר תדרשו לשלם וזה מודל שמאוד נפוץ בספריות ילדים אחרות.
אבל (ואחד גדול), אין אפשרות לרכוש ספרים מתוך האפלקיציה, וכל לינק הוא בעצם נפרד וחבל. מה שקורה בפועל זה שבנוסף לספריה, על כל ספר שתרכשו תתווסף עוד אפלקיציה לאייפד (מיותרת בעצם) שזה קצת מציק. הייתי מצפה לקבל גם מחיר אחר לכל חבילת הספרים. אני חושבת שבמידה וכל האפלקיציה היתה באמת מאוחדת לאחת, היה אפשר לעשות את זה. על כל ספר שמתווסף הייתי שמחה לקבל הודעה ופשוט לשלם בנפרד.
בכל אופן, שווה להוריד לא רק משום שמקבלים ספר חינם אלא גם מקבלים מבט אחד על מה שספרית TabTale יכולה להציע. הספרים אגב, גם אם יש לי ביקורת על חלק מהגרפיקה בהם, מאוד אינטרקטיביים ומתחת לכל אייטם וציור מסתתרת אנימציה כלשהי. משהו שאני בטוחה שהילדים שלכם יאהבו.
הספריה (באופן שדיי הפתיע אותי) היא בשיתוף עם רשת פלאפון.
לא סתם פתחתי במטאפורה קלאסית שמתאימה לצרכן הישראלי.
על מנה של פלאפל תשלמו 10-15 ש"ח, אז איך זה שעל מוזיקה לא הייתם משלמים 20 ש"ח בחודש?
בלי הכללות, יש כאלה שכן משלמים, אבל הרוב יעדיפו ללכת ליוטיוב או אתרים פיראטיים ובלבד שלא יצטרכו להכניס פרטי כרטיס אשראי באינטרנט. למה? לא מצליחה למצוא תשובה מדוייקת. בבדיקה שערכתי באינטרנט קראתי שאחוז המשתמשים בכרטיסי האשראי באינטרנט בארץ גדל משמעותית, אנשים נוטים לשלם חשבונות ולרכוש חופשות (טיסות, מלונות וכדו) דרך האינטרנט. אבל מוזיקה? אנחנו עוד לא שם. ואולי זה לא קשור לכרטיס אשראי. אולי אנשים אוהבים לצרוך דברים בחינם. כן, נראה לי שזאת השערה מדוייקת יותר.
אני לא מתיימרת להיות קדושה. גם אני בזמנו (7 שנים אחורה) הורדתי שירים בחינם דרך אמיול וקאזה (קללות למחשב), ושנים יודעת למצוא את האתרים הכי מתקדמים ומוצלחים שיאפשרו לכם לשמוע ולהכין רשימות שירים שתוכלו להאזין להם בחינם כמה שרק תרצו. ולעומת זאת, מזה שנים שאני לא מורידה שירים למחשב. למה לי? עבודת פרך מיותרת. יש היום כל כך הרבה אתרים שמאפשרים לשמוע מוזיקה בסטרימינג מעולה דרך הווב או הנייד. על איכות המוזיקה אפשר להתווכח. רוב האתרים החינמיים עושים שימוש ביוטיוב ולכן איכות התוצאה משתנה מחיפוש לחיפוש, ובהרבה מקרים תיפלו על שירים בגרסאות קאבר או לייב - כאלה שממש לא בא לכם להקשיב להם. משום כך, אתרים בסגנון Spotify נוחלים הצלחה מידית. מודל סטייל Flickr: שלם גרושים בחודש, קבל את כל עולם המוזיקה האיכותי אליך למחשב או הנייד. זה עובד. ואני חייבת להוסיף שזה פשוט מרגיש נכון לשלם תמלוגים לאמנים שעובדים קשה בשביל שנהנה מהמוזיקה שלהם.
לצערי הרב Spotify לא עובד בארץ (ואולי כמו Pandora לעולם לא יעבוד), אבל האמת היא שלא צריך להתאבל כל כך כשיש שירותים מספיק טובים (ובעברית) פה בארץ. סביר להניח אגב שלא הייתי טורחת להוריד את הנגן של Spotify אבל אפליקצית הנייד נראית לי שימושית בהחלט. אז נכון, כזה דבר בדיוק לא קיים עדיין בארץ, אבל הנה המלצה לשני תחליפים טובים ובמחיר שלא קורע את הכיס.
לפני שנתיים בערך כתבתי על שירות שנקרא Youzik. שירות שאיפשר בזמנו לחפש שירים במאגר עצום של אלבומים, להקשיב לשיר ספציפי, או אלבום שלם, להכין רשימות, לשתף עם חברים ועוד. לאותו אתר היתה גם אפליקציית אייפון מעולה שהייתי ממש מכורה לה בנסיעות ארוכות. פשוט הייתי מחפשת אלבום כלשהו ושומעת אותו כל הדרך - היה תענוג. השירות נסגר אחרי תקופה קצרה (מידי) בעקבות שירותים גדולים יותר שעמדו בדרך. לשמחתי, אותו השירות חזר בדלת אחורית עם שירות אחר בשם 'ווליום'.
'ווליום' הוא פרוייקט חדש של סלקום שפותח בפניכם עולם שלם של מוזיקה. מאות אלפי שירים זמינים להאזנה מיידית מבלי הצורך להוריד שום דבר למחשב. מחפשים, בוחרים, שומעים. כל כך פשוט ונוח. אפליקציית mobile קיימת רק בווב, אבל היא עובדת לא רע בכלל (מלבד כמה באגים קטנים). ממשק האתר עצמו נוח וקל לתפעול, והעיצוב נעים לעין. חשוב לציין שההרשמה קצרה ולא מייגעת ושלא משנה מיהו מפעיל הסלולרי שלכם, סלקום לא מגביל את השירות למנוייו. (אבל במקרה ואתם מנויים בסלקום, הגלישה בשירות המוזיקה לא עולה לכם שזה בונוס לא רע מחוץ לאיזור בו יש WIFI חינם).
באופן קצת מוזר לא הצלחתי למצוא הגדרות שבהן אפשר לשנות שם יוזר או סיסמא. בנוסף, אחד הבאגים לא מאפשר לי לשנות את הגדרות הפרטיות, משהו שחובה לתקן באופן מידי.
עם זאת, אני מאזינה לשירות בסה"כ יומיים ואין מרוצה ממני. זה פשוט מקל על החיים - בלחיצת כפתור מגיעים לרשימות שירים ארוכות בין עם זה אלבום שבחרתם, או מצעד שמתנגן לו בכיף וזה לגמרי משדרג את זמן הגלישה/עבודה על המחשב.
וואלה מוזיקה הוא שירות שזכור לי היטב לפני כמה שנים טובות. בזמנו זה היה נראה בערך כך (מינוס הטקסט ההפוך)
וממש שזכור לי זאת היתה הדרך הטובה ביותר לצרוך מוזיקה ברשת. היית בוחר רדיו מסויים והיה נפתח לך נגן עם רשימת שירים שמותאמים לאותו רדיו שביקשת. השירות בזמנו ניתן בחינם, אבל היה מסתכם בתחנות רדיו, מצעדים וחדשות מוזיקה.
לאחרונה וואלה עשו קאמבק מטורף לערוץ המוזיקה והעלו גירסה חדשנית שקורצת לרדיו של פעם עם הרבה יותר אפשרויות האזנה. תוכלו להאזין ולצפות במאות אלפי התכנים שבאתר, לשמור שירים וקליפים לספריה האישית באופן בלתי מוגבל, ליצור אינסוף רשימות השמעה פרטיות, ועוד. אחד היתרונות בוואלה הוא שיש דגש על צפיה בוידאו, משהו שלא קיים ב'ווליום'. יתרון נוסף הוא האפשרות לרכוש מוזיקה ולהוריד למחשב האישי. אבל תנו לי לחשב את זה מהר בשבילכם: שיר אחד להורדה עולה בערך 4 שח - במחיר 5 שירים אתם כבר יכולים להאזין לאינסוף שירים במשך חודש שלם בחינם. תעשו את החישוב הנכון עבורכם. ב'ווליום' אגב אין רדיו, אבל מבחינתי אלו אותם פלייליסטים שיתופיים שהכינו אנשים אחרים שזה משהו שלא קיים בוואלה מוזיקה. שם תוכלו להאזין רק לרשימות שאתם הכנתם בעצמכם או לתחנות רדיו מוגוונות.
הממשק בוואלה גם הוא נקי, גדול ונוח למשתשמש. ההרשמה לעומת זאת יכולה להיות מאוד מעייפת בעיקר אם אין לכם חשבון קיים בוואלה.
אני מנסה לא לעשות פה השוואה יותר מידי בין השירותים כי שניהם נותנים בערך את אותו הדבר. לקוחות סלקום שמעניין להם מוזיקה מהנייד יעדיפו מן הסתם את השירות של 'ווליום' בגלל גלישה סלולרית שניתנת חינם. שני השירותים מציעים חודש חינם מתוך מנוי שנתי. 20 ש"ח/חודש.
מה שאני רוצה בעצם לעודד זה רכישת מנויים מסוג זה באינטרנט. המחיר באמת לא משתווה למה שמקבלים בתמורה. אני אישית קצת עייפתי מלהמתין לשירותים שלא ניתנים במדינות מסויימות. Spotify כמו Pandora יכול שלא לפתוח את שעריו בישראל לעולם, עדיף כבר שירות שתומך בעברית, נראה ועובד נהדר.
אני אקדים ואומר שאני בעצמי עדיין מנסה להבין את הפלוס ברשת החברתית החדשה של גוגל+ שנחתה עלינו ממש בהפתעה. הפוסט הזה לא ינסה לשכנע אתכם להצטרף (קחו את הזמן), ולא ינסה להתיימר להבין את השירות תוך שבועיים ולהציג פה מדריך מלא למשתמש. אני רק הולכת לכתוב קצת מחוויית השימוש שלי עד עכשיו, ומה היה יכול להיות נחמד לקבל בהמשך (אולי פה חבויים הפלוסים האמיתיים).
קצת לא ברור התיזמון של גוגל. כשכולם כבר מאוד בתוך פייסבוק, הניסיון לפרוץ החוצה אמיץ למדי. אבל על פניו נראה שכל מי שמקבל הזמנה מרגיש שחייב לראות במה מדובר ומנסה. אז ניסיתי. וזה שאב אותי מיד פנימה לתוך דיונים ארוכים (לפעמים ארוכים מידי). אני מודעת לעובדה שאני לא דוגמה טובה, אבל אם חלק משמעותי מהחברים שלכם היה שם, גם אתם הייתם נשאבים. למה? כי זה חדש ומרגש ולאנשים פתאום יש כח להגיב ולהתייחס אחד לשני בעודם מבססים את מעמדם ברשת החדשה. ובעוד שבפייסבוק, נראה שאנשים הפכו להיות יותר פסיביים. או שכך רק נדמה לי.
אז מה זה גוגל פלוס? אם נסתכל על רשתות קיימות, אפשר לראות בזה שילוב מעניין של פייסבוק וטוויטר. הרושם הראשוני שמתקבל שזה נראה ממש כמו פייסבוק בצבעים אחרים. אבל זה לא ממש. הקונספט הכללי דומה בהחלט. אבל מנגנון החברות עובד כמו בטוויטר. מי שמוסיף אתכם יכול לראות את העידכונים שלכם כל עוד שיתפתם במעגל ציבורי. אתם מצידכם לא צריכים לאשר אותם. ממש כמו בטוויטר. בדף שלכם תראו רק את מי שאתם הוספתם למעגלים. והמעגלים הם כמו רשימות בפייסבוק. קבוצות של אנשים שאיתם אתם רוצים לשתף תוכן מסויים. אז בפייסבוק בעצם כל מה שאתם משתפים נצפה על ידי כל מי שאישרתם. בטוויטר, כל מה שאתם משתפים נצפה על ידי כל מי שעוקב אחריכם. בגוגל פלוס, יש לכם שליטה יותר טובה על מי שרואה את מה שאתם משתפים. הדרך ליצור מעגלים גם כן יותר פשוטה מליצור רשימה של אנשים בפייסבוק.
שמעתי לא פעם אנשים שאומרים על פייסבוק שהיתרון הגדול בו שהוא מרכז את הכל למקום אחד. זה לדעתי גם אחד החסרונות שבו. ככל שיש לכם יותר חברים, כך התוכן נערם וזה פשוט בלתי אפשרי לעקוב אחרי הכל. אני בקלות מפספת ימי הולדת, אירועים, תמונות.. והחיפוש פשוט לא טוב. אישית אני חושבת כבר מזמן שפייסבוק היו צריכים לפתוח שירותים חיצוניים למייל, לאירועים (לוח שנה), ולתמונות (הנה זה מגיע לאייפון עוד מעט). זה היה נותן להם נוכחות רחבה יותר בווב ולנו אפשרות טובה יותר לעקוב אחרי דברים. שירות שלגמרי היה יכול לסכן את ג'מייל למשל, היא פלטפורמת אימייל של פייסבוק מחוץ לרשת החברתית.
ולעומת זאת לגוגל, יש כבר נוכחות ענפה והמון שירותים שיכולים להתחבר לרשת החברתית החדשה שלהם. ופה הפלוסים העיקריים. חיבור מוצלח כזה אפשר לראות בפיקאסה. תמונות שמעלים לגוגל פלוס נכנסים אוטומטית לפיקאסה בסינכרון מלא עם כל התגובות. האם נראה חיבורים מהסוג הזה בפלטפרומות אחרות של גוגל? אני בטוחה שכן. אני גם מאמינה שאת התגובות יהיה אפשר לקחת באיזשהו שלב גם לבלוגים ואתרים. ממש כמו בפייסבוק. אירועים יוכלו להסתנכרן עם לוח השנה של גוגל. פיצ'ר הhangout יהיה מובנה בתוך תוכנת הצ'ט של גוגל, ועוד תרחישים שנראים פשוט נכונים.
אבל, כנראה שהפלוס הכי גדול של גוגל הוא החיפוש. החיבור בין מה שתחפשו לבין מה שחברים שלכם אמרו באותו נושא, יהיה לדעתי הרבה יותר מדוייק וחזק ממה שקיים היום. וזה דבר שמרגש אותי. אני בעד אינטרנט רחב, רשת חברתית שהחיבור בה נמצא בכל מקום, ללא הגבלה.
אני אוהבת את פייסבוק, אבל בתוך תוכי, אני ממש רוצה שגוגל פלוס יצליח.
בדיוק כשבא היה לי להתלונן על כך שאין מספיק אפליקציות בעברית לילדים, הבחנתי בהתנהלות מבורכת מצד שתי חברות שמגדילות את הספריות המאויירות שלהן לקהל דוברי העברית - הללויה!
נתחיל ב- Touchoo (ספריית אצבעונית) שהוציאו ארבעה ספרים חדשים, מוכרים ואהובים ממש אתמול: (את דירה להשכיר אני עדיין לא מצליחה לראות בחנות)
חיש מהר הורדתי את "הבית של יעל" ואני חייבת להודות שהתמוגגתי מנחת. יופי של ניווט, מימין לשמאל (כמצופה מספר בעברית), קריינות נעימה, ומוזיקת רקע ענוגה של דיויד ברוזה הנהדר, היש טוב מזה? כן, אפילו המחיר אטרקטיבי. $3.99 לספר דיגיטלי, לעומת 40-55 ש"ח לספר הפיזי. אז יש כאלו שיגידו שאין כמו ספר אמיתי, כזה שאפשר להריח את הדפים שלו. אני מסכימה. אבל אני בעד גם וגם, כי אין לי ספק שהחוויה אחרת לגמרי ואפילו מעשירה כשמדובר בספר דיגיטלי באיכות כזאת גבוהה. הורדה (יש גם לאנדרוייד)
הספר השני שהורדתי היום שייך ל"ספרייה הקטנה" שמחזירים לחיים את הספר המקסים "בוא אלי פרפר נחמד" עם השירים שאני אישית גדלתי עליהם, בידי המשוררת פניה ברגשטיין. גם פה חייכתי לעצמי בתחושת זיכרון נעימה, כל כך יפה לראות איך הדפים מתעוררים לחיים והופכים לאינטרקטיביים, תוך שמירה על האיורים המקוריים. מעולה פשוט! מחיר הספר קצת יותר גבוה ($4.99) - אבל גם פה האיכות לא מאכזבת. מחיר מעודכן: $3.99 הורדה
דיי הופתעתי לגלות שישנה תחרות בין שתי הספרייות, בשתיהן תוכלו למצא את הספר: מעשה בחמישה בלונים - במחיר שונה..