לפני שבועיים בערך קראתי כתבה ב-TheMarkerIT: מודי פרידמן:"הבעיה העיקרית באינטרנט היא שקשה מאוד לעשות בו כסף" והמשפט הבא הסב את תשומת ליבי:אודי מרון, מנכ"ל ענני תקשורת, שבין היתר הקימה באחרונה את אתר MTV ישראל, אמר כי "המכנה המשותף כאן לכל החברות הוא שאנחנו לא יודעים לאן האינטרנט באמת הולך, אבל אנחנו חושבים שזה הולך למקום מסוים, ואנחנו רוצים להיות שם. אני עצמי לא לגמרי יודע לאן הוא הולך, אבל אני יודע שאני צריך להיות שם, ואז אני מתחיל לסמן לעצמי את גבולות הגזרה. אחד הדברים החזקים הוא לבנות מותגים: תוכן בלי מותג הוא לא תוכן". מרון גילה כי MTV עומדת לפני שיתוף פעולה עם נענע 10, אך לא פירט את אופיו.
אני נורא רוצה להתייחס לנאמר בפיסקה לגבי MTV ישראל ושיתוף הפעולה העתידני עם ערוץ נענע 10, אבל זאת לא מטרת הפוסט שלי לכן אסכם רק בתמיכה מלאה בתהליך ותקווה שבעתיד באמת נזכה לחווית צפייה דומה גם בסרטונים בערוץ נענע 10.
אני כן רוצה להתייחס לעובדה שאודי ציין, שהמשותף לכל החברות באותו כנס זירת התקשורת הוא שאינן יודעות לאן האינטרנט הולך. אני נוטה להסכים עם האימרה הזאת, למרות שאני כן רואה התעוררות מסויימת, בעיקר בנוגע לוידאו ברשת ואיכויות צפייה מתקדמות, כמו שאפשר לראות בוואלה YES לדוגמה. אני בכלל חושבת שבוואלה תפסו את הכיוון בנוגע לוידאו, וYES לא מפחדת לספק תכנים בחינם כמו שניתן לראות בעוד מקומות בעולם, אבל עדיין, ממשק הצפייה לא מפותח מספיק.
אך אותי מטריד עניין אחר.
אחד המאפיינים החשובים באינטרנט היום הוא פעולת השיתוף. הצורך להעביר מידע מאחד לשני בקלות וביעילות. משום מה ובאופן גורף משהו, אתרי החדשות בארץ מתעלמים לחלוטין מהצורך הזה למרות שליישם דבר כזה אמור להיות הליך פשוט. נראה לי שהערכה הרווחת היא שמשתמש ממוצע לרוב לא ירצה לבצע עוד פעולות מעבר לקריאת כתבה או מתן תגובה בה. אז נכון, בכל הדוגמאות שתכף נעבור עליהן תוכלו לראות כפתור/לינק שיתוף דרך האימייל שזה כמובן בסדר אבל מאוד מיושן ובהחלט לא מספיק לאינטרנט של היום. לצערי המפסדים הם שני הצדדים: המשתמשים שברובם לא יודעים שיש עוד מקומות להגיע אליהם דרך השיתוף, ואתרי החדשות שלא רק שלא מקדמים את המשתמש, גם קוברים את התוכן של עצמם באתר ולא משחררים אותו לשום מקום.
בואו נציץ באפשרויות השיתוף הקיימות כיום (זהירות-משעמם):



דה-מארק וגלובס קצת יותר מתקדמים אבל עדיין לא שם.
בנוסף אני חייבת להגיד שלשים כפתור של digg בתוכן בעברית, לא ממש יקדם אתכם משום ש-digg היא פלטפורמה באנגלית, שלא תעלה לדף הראשי שלה סיפור בעברית. מה גם שלא תוכלו לחפש את התוכן אחר כך. בקיצור מיותר.

אז מה כן אפשר להוסיף:
חדשHOT - מבחינתי זה כמו digg הישראלי. כך גם שווה-קריאה (אבל לא מצאתי שם כפתור שיתוף)
דלישס - כלי מצויין לשמירת מעודפים שמאפשר גם חיפוש תוכן בעברית.
טוויטר - הרבה ממשתמשי טוויטר שאני מכירה, מעדכנים "את מה שהם עושים עכשיו" בעברית. הכפתור הזה יעיל בעיקר משום שהוא מאפשר קבלת עידכונים דרך הסלולרי.
407,446 איש רשומים תחת הרשת הישראלית בפייסבוק. למה לא להקל לפחות עליהם?
הסרגל של סטמבל-אפון, מאפשר מעקב בקליק אחד על תוכן שחברים אחרים שמרו. כך שזה יכול להיות כל לינק בעברית או באנגלית. בסופו של דבר, מישהו יגיע אליו. אי לכך, הכפתור שלהם בהחלט נחוץ וממולץ.
זה כפתור בונוס ובאמת מתקדם. לא מצפה שאתרים כמו YNET, וואלה וכד' יבינו את הצורך בו אבל מבחינתי הוא מאוד חשוב. בלוגים זה שם דבר, אבל מיקרובלוג זו תופעה מתגברת בשנה האחרונה וזה משום שלאנשים אין ממש זמן לכתוב פוסטים ארוכים, שלא לדבר על כך שהקוראים מסביב מאבדים את הסבלנות מהר מאוד כשמדובר בפוסטים טרחניים מידי. Tumblr זאת פלטפורמה נהדרת ליצור דף עם תוכן זמין שאפשר לשתף עם אחרים. הכפתור מאפשר העלאת פוסט מהיר לפטפורמה הזאת.
לשים כפתור של FriendFeed עלול להקדים את זמנו במה שקשור באתרים המוזכרים, אבל זאת בהחלט אופציה שכדאי להם לבחון.
עוד הליך מיושן ומסורבל הוא חיפוש ה-RSS באתר:
בוואלה דיי נואשתי מהחיפוש - לא מצאתי.
בנענע הייתי צריכה להכנס לדף אחר כדי למצוא קישור לדף שמאגד לתוכו את כל הRSSים של האתר.
אותו דף אפשר למצוא גם ב-YNET, וכנ"ל ב-TheMarker ובגלובס.
עכשיו בואו ונסתכל על כמה דוגמאות מתקדמות יותר:
אין ספר ש-USATODAY הוא מקרה קצת קיצוני. האתר עבר מתיחת פנים לפני חצי שנה בערך, נוספו לו המון אלמנטים חברתיים, למעשה הם ממש יצרו את הקהילה של עצמם. בהתחלה קצת סבלו מירידה בטראפיק עד שהמשתמשים התרגלו להתשמש בו. על כל מאמר תמצאו שני סטים של כפתורי שיתוף, בתחילת המאמר (מה שמצביע על חשיבות המשתמש לדעתי), ובסופו.
The New York Times - גם כן מכיר בצורך בשיתוף. (אגב, נורא אהבתי את מיקום הפרסומת)
אתרים נוספים שמאפשרים שיתוף מהיר:
Reuters, CNN, BBC, Wall Street Journal
ויש עוד הרבה כאלה.
הרבה אנשים אומרים לי שאני לא המשתמשת הממוצעת לכן קל לי יותר לראות דברים אחרת. מסכימה, אבל אל תמעיטו בערכו של המשתמש הממוצע בכך שלא תציעו לו לפחות את הדבר הפשוט הזה. האינטרנט לא הולך לשם. הוא כבר שם. לפחות בחלק הספיציפי הזה.
עידכון: אוריאל אוחיון בפוסט תגובה שמדבר על הקיצוניות שבין חברות הסטארטאפ הקיימות בישראל ופונות לשוק הרחב, לבין מה שקיים באינטרנט הישראלי.
יום ראשון 30 מרץ 2008
פורטלים ואתרי החדשות בארץ לא מבינים את הצורך בשיתוף
Posted by Orli Yakuel at 11:38
הצטרף כמנוי ל-
תגובות לפרסום (Atom)

29 comments:
"המכנה המשותף כאן לכל החברות הוא שאנחנו לא יודעים לאן האינטרנט באמת הולך, אבל אנחנו חושבים שזה הולך למקום מסוים, ואנחנו רוצים להיות שם. אני עצמי לא לגמרי יודע לאן הוא הולך, אבל אני יודע שאני צריך להיות שם..."
מהניסיון שלי אף אחד שבאמת מבין ואוהב את האינטרנט לא מוכן להשקיע שקל כאן בארץ שלנו. מה שיוצר מצב שהאתרים הישראלים ניראים כמו אתרים משנות ה 90 שלא לדבר על האפליקציות בהם וחוץ ממני וממך ומעוד כמה חולים אין אף אחד שיודע אפילו מה זה twitter, stumble, digg....
עצוב לשמוע את זה כמו שעצוב לי לכתוב את זה.
אני לא יודע מה הפיתרון אבל התחלה טובה תהיה כשכולנו נתחיל לפרסם את הפוסטים שלנו בעברית ושעוד כמה ציונים יתחילו לפרסם סקירות של אתרים מחו"ל בעברית.
הפתרון הוא להעסיק יותר ויותר אנשים מקצועיים שמבינים בתחום הווב ושאיתם אפשר לבנות אתר חדשות שבאמת מחדש משהו.
קראתי והנהנתי. ולא בהכרח לחיוב.
א- הרבה אנשים מעולם המדיה בארץ לא יודעים חצי דבר על אינטרנט ועל מה קורה היום. לכן, לשמוע את מנכ"ל ענני מדבר כמו שהוא מדבר לא מדיר שינה מעיני, רק אומר לי שהוא קצת מנותק במקרה הטוב או פשוט מאחור.
ב- כפתורי שיתוף זה בדיוק מה שאתרים היום צריכים לשים על עצמם. האפשרות לשתף גולשים אחרים במה שאני קורא עכשיו היא קריטית ומי שלא מבין שזה מה שצריך לקרות עכשיו (ואחת היא מה יקרה אחר כך) שוגה.
ג- סקירה מצויינת שלך על האתרים המשתפים
מסכים עם כל מילה. מדהים שמדינה שמוציאה חברות אינטרנט מדהימות, עדיין יש פער בין האתרים הישראלים לאלו שבחו"ל. מדהים ועצוב בו"ז.
אורלי - זה התפקיד שלנו לדחוף את הנושא הזה הלאה, ואני חושב שהפוסט שלך בדיוק עושה את זה.
כפיר, זאת המטרה.
להוסיף את הכפתורים האלה זה עיניין של 5 דקות, אבל איפה ההבנה שבאמת צריך? איך אנשים שלא מכירים את הווב בכלל ינסו לשתף או ידעו שאפשר אם אתר שהם נכנסים אליו כל יום ואמורים ללמוד ממנו משהו, לא מאפשר את זה?!
אחלה פוסט.
לדעתי זה סיפור הביצה והתרנגולת:
רק אם יהיו גולשים שישתפו אז האתרים יוסיפו את הפיצ'ר או להפך?
כמו שאמר אודי מירון "עלינו להיות שם" והעובדה שהאתרים יוסיפו את אפשרות השיתוף כבר תענה על הצורך, ואולי אף תיצור אותו.
מה שמודי פרידמן ניסה לומר זה שזה הולך ונעשה יותר ויותר קשה ליצור אתר מדיה ממותג שימכור פרסומות. זה כמובן נכון וזה דורש חשיבה חדשה ויצירתית לגבי שימוש במדיה חדשה.
את מבקשת לשים כפתורי שיתוף, אבל שימי לב שהרבה פעמים אתרי החדשות אפילו לא שמים קישורים חיצוניים בתוך הכתבות כדי שחלילה לא יגלשו למקומות אחרים.
אגב, מדברים שאני שומע מפה ומשם נראה שבנענע10 דברים יראו קצת אחרת. נחכה ונראה.
אני ממליץ לקרוא את הפוסט הזה של עידן על המעבר מאפליקציות לפלטפורמות, שאפשר להשליך ממנו גם על עולם המדיה:
http://www.anecdotot.net/?p=947#comments
האמת שאני מחכה לשינוי הזה בנענע10. גם אני קראתי על זה ונראה לי שיש להם את היכולת לשנות את האינטרנט הישראלי.
אני מצפה מפורטל רשת שנכנסים אליו עשרות או מאות אלפי מתמשים ביום שלפחות ישנה לאותם קוראים את חווית המשתמש וכמו שאמרתי קודם, להעריך את הקורא מספיק בשביל לתת לו יותר.
הכפתורים אגב אמורים לשרת גם את הפרוטל עצמו. התוכן מתנייד ממקום למקום, מה יותר טוב מזה?
אפשר לעשות מדד חדשנות אינטרנטית של הפורטליים הישראליים ולפרסמו כל חודש. אני בטוח שנוכל להביא לעניין הזה כיסוי תקשורתי - מה שידרבן את האתרים להשתפר.
אני חושב שחלק מהבעיה הוא שהחברות בארץ מנסות "להבין לאן האינטרנט הולך", כלומר לחקות את מה "שקורה באינטרנט" (==בארה"ב). וזאת במקום להמציא את האינטרנט. אם גופי המדיה הגדולים לא יתחילו להראות קצת חדשנות, לעולם נמשיך לעקוב אחרי מה שקורה בחו"ל (בפיגור של כמה שנים).
ואני בהחלט מסכים שאומנם "אנחנו" לא מייצגים את המשתמש הממוצע, אבל במבחן העלות מול תועלת להכניס את הקישורים האלה זה כדאי בהחלט. ובאותה מידה גם להכניס קישורים החוצה, כמו שישראל ציין. ברגע שהאתרים הגדולים יחליטו לצאת מנקודת הנוחות שלהם, ויתחילו לעורר את האינטרנט הישראלי באמת נראה כאן פריחה.
את מוציאה תוכן מהאתר עצמו החוצה...איך ילחצו על פרסומות?
באותו אופן שבו חוזרים לקרוא את הפוסט.
אני אתעלם לרגע מצורת הפירסום בארץ.. אבל בגדול אם אתה מפרסם לינק החוצה לפייסבוק,טוויטר, אפילו דלישס, עדיין מי שילחץ עליו יחזור לאתר ויוכל ללחוץ על פרסומות בכיף (טוב, לא נגזים)
:)
אני מסכים עם אריק שדרושה חשובה ישראלית מקורית בתחום, בגלל שהתנאים שמתקיימים כאן שונים מאד מאלה שמתקיימים בעולמות התוכן שמעבר לים ולאוקיאנוס.
ייתכן שכשיפסיקו למדוד חשיפות ויעברו למדוד engagement, אתרים יהיו חייבים להחליף דיסקט. כל עוד המטרה היא להוביל כמה שיותר גולשים למקום אחד עם כמה שיותר פרסומות, לא נחזה כאן במהפיכות.
דבר ראשון- מאמר מעולה אורלי. פתחת את עיני ל2 נקודות שלא חשבתי עליהם עד כה.
1. כפתורי השיתוף- שאין לי מה להוסיף על דברי קודמי בצורך בהם.
2. האינטרנט הישראלי.
הסיבה לדעתי שאתרי החדשות שלנו אינם מעוניינים לשתף זה קודם כל כי הם חושבים שכך יגנבו להם תכנים והיתרונות שלהם יעלמו. הם חושבים במושגים של "לקחו לי. לא בא לי לשתף. אני אגן על עצמי והתוכן שלי".
כפי שאני רואה זאת ואני מסכים לדעת קודמי כאן בתגובות, נענע הם הראשונים שיכניסו חדשנות פנימה.
YNET- אתר החדשות הראשון במדינה לדעתי, שינה כעת את פני הUI שלו ומחשבה על ביצועים ותמיכה בתקנים לא נמצאת בראש סדר העדיפויות שלו, אז אני מקווה שנענע הם אלה שיובילו את המהלך לחשיבה נכונה יותר.
למה לבזבז כל כל הרבה מקום יקר על כפתורים איזוטרים אם אפשר באותו המקום לדחוף שלושה באנרים בעמידה :)
אני מזמן לא קורא חדשות כלליות, כלכליות, טכנולוגיות וכו באופן ישיר.
לפני כשנה וחצי השקעתי חצי יום והוספתי ל-נט-וייבס את כל הריסוסים שמענינים אותי באתרי חדשות ישראליים - כמו נענע, ואי-נט, אנ-אר-גי, ואללה , אתרי בריאות, דה מרקר, וכו
למצוא את הריסוסים האלו לא היה פשוט בכלל באף אחד מהאתרים שהזכרתי.
מאז, אני ממש נהנה לקבל את הפידים האלו, אבל לחשוב על כל משתמש בצריך לעבור את הסיוט הזה - מראה לכולנו עד כמה האתרים חשדנים ואולד סקול
די מטופש לטעמי, אבל - שיהיו בריאים
אוי, אלוהים, שלא נתחיל בכך בכלל. אכן בעיה מוכרת - במדינה בה יש כל כך הרבה סטארטאפים שחיים את הווב על הקצה, בלי מרכאות, הציבור הרחב זוכה לשירות נוסח 2003, במקרה הטוב.
אבל למה ללכת רחוק עד כפתורי העדכונים? עד לא מזמן (ובעצם, אולי גם היום) אפשר היה לתת לינק החוצה מוואלה רק בסוף פיסקאות, לא בתוך הטקסט, ובנטוויז'ן פתחו מולי עיניים גדולות (נעזוב עכשיו מי) כשהחלטנו לקשר לסיפורים מעניינים שדווחו, שומו שמיים, גם מחוץ לאתר עצמו.
שלא במפתיע, מדורי החדשות בנושאי טכנולוגיה ברוב האתרים הם המתקדמים ביותר במימוש התפיסה החדשנית הזו שכאן זה, אהם, אינטרנט.
אחלה פוסט, וגם היה מעניין לקרוא את התגובות.
הבעיה היא שבארץ יש שילוב מעצבן של אנשים שמבינים בתחום, אבל לא מתכנתים, מתכנתים שלא יודעים לתכנת או מתכנתים שיודעים לתכנת ולא נותנים להם. ובל נשכח מעצבים שלא יודעים לעצב, וכאלה שלא נותנים להם. ומעל הכל נמצא בוס שלא ממש מבין בכלום או שהוא מבין ואין לו כסף.
והכי גרוע, בוסים שאומרים "לא יודעים לאן האינטרנט באמת הולך, אבל אנחנו חושבים שזה הולך למקום מסוים, ואנחנו רוצים להיות שם" ואף אחד מהם לא קולט שהאינטרנט הולך להיות כתוב בקוד תיקני, ועדיין מקפיד לבנות אתר שרץ יופי באקספלורר 4. אבל זה לא אשמתם, במדינה בה לא רואים מעבר לקצה האף, למה שהמנהלים יהיו שונים.
זה הוביל למצבים אבסורדיים ומגוכחים כמו שנענע היו האתר השני למיטב ידעתי (אחרי מיקרוסופט ישראל!) ששילבו RSS באתר, אבל עד עצם היום הזה, הוא לא מזוהה באופן אוטומטי בפיירפוקס או באקספלורר 7. ויש לנו כמובן את הארץ שיודע לשלב תגיות(!) בכתבות, אבל לא יודע לציין באיזה עברית כתובים הדפים שלו.
עד שמשהו ישתנה, נאלץ כנראה להסתפק בביקורת בונה ובניצני תבונה בין האתרים הגדולים.
אני דווקא נוטה להמעיט בערכם של הכפתורים האלו.
הפשטת הממשק היא עניין חשוב ולטעמי, בכל הנוגע לגולש הישראלי, להניח אין סוף כפתורים צבעוניים זו פשוט צעקה נואשת להגיד "אני מגניב! אני ווב 2.0!".
אולי פה ושם יהיה מישהו שילחץ וישתף דרכם, אבל זה לא מצדיק לדעתי את לכלוך הממשק.
זה ישמע פרימיטיבי אולי, אבל אני חושב שהכלי הכי חזק בשיתוף, הוא פשוט לתת את הלינק לתוכן הספציפי בו אנו צופים. משתמש שרוצה לשתף יוכל לקחת את הלינק הזה ולעשות בו כל שירצה. זה חומר הבסיס, והוא גמיש לכל פלטפורמה.
נכון, Ynet, נענע, וואלה ותפוז לא מניחים לנו את כפתורי ה2.0, אבל זה ממש לא מונע מאיתנו לשתף את התכנים מתוך האתרים הללו.
העובדות מדברות בשטח. בלוגים, פייסבוקים, מיילים, פורומים...בכולם ניתן לזהות לינקים ודיונים על כתבות מתוך האתרים הנ"ל.
רשומה טובה אורלי :)
ואגב, לוואלה! אין RSS, לפחות לא משהו גלוי. מתישהו הם ניסו לקדם את קורא ה-RSS (עלק) שלהם וחשבו שאם הם יחסמו את התכנים של עצמם, זה רק יועיל לעסק.
אולי. ואולי לא.
אמיתי אמיתי, בגלל חשיבה כזאת לא מתקדמים לשום מקום. לא ללכלך ממשק? לך לרוייטרס ותראה איך מוסיפים כפתורים באלגנטיות, ובכלל - אם מדברים על להיות מקוריים, אני בטוחה שאתרים בארץ יכולים ליצור להם עיצוב שלא מוציא את שאר האתר מאיזון. אגב, לידיעתך, הממשקים כבר גם ככה מלוכלכים מפירסום שופע.
ישראל,
בנוגע למה שכתבת קודם לכן, חשבתי על זה וירד לי האסימון שאולי דיברת על תוכן שהוא וידאו, כי פה באמת יש בעיה שאתה שולח תוכן למקום אחר וגם רואים אותו במקום אחר. זה עיניין טכנולוגי כי פרסומות על גבי וידאו שמוטמע במקום אחר, הופכות להיות דבר שכיח. אבל שוב, דורש שינוי גישה לגמרי כשמדברים על כאלה דברים וקשה לי להאמין שמישהו יקח את זה לשם בקרוב.
אם כבר הזכרתי וידאו, שום נגן וידאו בפורטלים בארץ לא מאפשר הטמעה שלו במקום אחר או שיתוף ממנו החוצה בשום צורה, והמציק זה שלרובם צריך להוריד איזה רכיב לדפדפן!
הלוווו
אתם צודקים בהכל אבל אתם מתעסקים במיקרו. צריך להסתכל על המקרו - אם אף משקיע לא מוכן להשקיע בייזמות בארץ איך יהיה אתרי שיתוף ישראלים (twitter, digg).
הבעיה היא לא נענע או ynet הם חברות גדולות ואיטיות שלא צריכות להוביל חידושים אלה להתמיע אותם. מי שצריך להוביל חידושים הם היזמים הקטנים בעזרת המשקיעים. וכאן הבעיה, הם לא מוכנים להשקיע כאן שקל. גם אם יש לך ראיון מעולה הם לא רוצים לפתח אותו בארץ אפילו לא כבטא.
הדרך לשינוי האינטרנט בארץ צריך להגיע מהיזמים הישראלים ולא ממפלצות המדיה הכבדות. הוספת אייקון לשיטוף לא עוזרת אם אין אתרים שיתמכו בכך.
הנה הכפתור של שווה קריאה
הבעיה של האתרים הגדולים בארץ היא שהם תמיד חושבים איך אני ארוויח מזה באופן מידי, הם לא מבינים את מה שכל האתרים הלועזיים הגדולים הבינו כבר מזמן, שאתרי שיתוף בסופו של דבר מזרימים אליהם גולשים, אבל בישראל כולם בגישה של "אני הכי שווה והכי טוב, מה אני צריך את כל האחרים - הם קטנים עלי" וחבל.
אגב שלחתי קישור של הפוסט הזה לשווה קריאה :)
אתמול כתבתי תגובה ארוכה והיא נעלמה. גוגל האלה... אז הנה זה שוב:
נקודה כואבת, אורלי.
נתחיל בתירוצים:
הפורטלים בישראל אכן קצת מתעכבים מאחורי הטרנדים ברשת. מהסתכלות מבפנים אני יודע שגוף שכזה עוסק בעשרות דברים במקביל, ולא פשוט להטמיע שינויים לפעמים.
הטענות האנטי-ישראליות הטיפוסיות שקמו כאן הן קלישאיות ומיותרות. כמו כל עסק הפונה לישראלים, לא ניתן להשוות למה שקורה בעולם. להקים פורטל ל-200 מיליון משתמשים זה אותה עבודה כמו ל-4 מיליון, אבל הרווחים שונים. זו הסיבה שבעולם רואים פרסום עדין יותר והשקעות גדולות יותר בפיתוח. ויחד עם זאת - מה שקורה בעולם בפורטלים לא שונה בהרבה מישראל. דוגמת השיתוף שנתת כאן היא באמת פספוס (שיטופל כמובן), ויש עוד פספוסים שהצטברו עם השנים, אבל בפורטלים בכל העולם עדיין לא רואים את עולם התוכן מקבל תפנית אמיתית נוסח web 2.0.
אני שמח שבנענע10 ה-RSS מובלט יחסית, אך זה טלאי חלקי ולא שלם, כפי שציינו כאן כמה. אני חושב שיש מקום לשיתוף בכל דרך, וזה רק מקור הכנסה נוסף (לא מבין למה טוענים שזה עשוי לפגוע בפורטל).
אני מקווה שהשינויים שיעלו באתר נענע10 בקרוב יראו חשיבה שונה ממה שאנחנו רואים היום בארץ...
פוסט מצוין. אין לי הרבה להוסיף על הדברים החכמים שנכתבו כאן, אז אני רק אזכיר אנקדוטה אחת קטנה בעקבות מה ש delphi ציין:
בכתבה כלשהי על גוגל נכתב שחלק מאסטרטגיית הפיתוח שלהם הוא "בואו נעשה משהו מגניב, ואח"כ נחשוב איך מייצרים ממנו רווחים" (ציטוט לא מדויק מהזיכרון).
האמתי שאני מאוד מסכים עם כל מה שאת כתבת. מרבית האתרים המסחריים בארץ לא עושים כלום בנוגע לשיתופיות, כאחד שעבד עם כמה וכמה אתרים כאלו הבנתי שיש פחד שמתבטא בהתנשאות בכל הנוגע לשירותים שכאלו. שאגב יכול להיות שהם צודקים וכל מה שאנחנו חושבים שמצליח היום יתרסק לאבדון בקרוב והם אלו שימשיכו לעשות כסף עם נוסחה שהיא בדוקה ועובדת.
חברות מסחריות עם מיליונים בבנק לא ששות לעשות שינויים מהותיים באתר גם אם זה להוסיף כפתור קטן, המערכת שהם משתמשים לרוב נבנות כמו בוויינט ע"י חברה גדולה מההתחלה ללא חשיבה ארוכת טווח. הוספות של קומפוננטים לאתר לפעמים יכולה לגרור שרשרת של דברים באתרים כאלו שפשוט לא בנויים בצורה שמאפשרת להם לשנות עיצוב או להוסיף כפתורים. שלא לדבר בכלל על שינוי מבנה וקוד שיתאים כסטנדרט לדפדפנים שונים.
בכל מקרה, שיתופיות של מידע בעברית במרבית האתרים כמו שאורלי ציינה בכלל לא פרקטי בסופו של דבר. ככה שאולי ליצור שירותים קטנים או באמת להציע ארסס בצורה יותר גלויה יכולה להניב משהו יותר פרקטי מלהגרר לאופנה של כפתורי שיתופיות.
כמו כן, צריך להבין שקהל הכפתורים האלו הוא פחות מעשירית האחוז. מרבית האנשים שגולשים באתרים אלו לא שמעו מעולם על דיג או טוויטר, נעשתה המון עבודה מכינה להבין מי קהל היעד שלהם לפני שהם עיצבו את האתר.
בקשר לתגובות פה על השקעות בארץ ביזמויות בתחום האינטרנט, לדעתי זה ממש הנחה לא נכונה. כאחד שפתח סטרטאפ קטן עם משקיעים שהעבירו השקעות מבלי למצמץ, לדעתי אין בעיה לקבל השקעות בארץ כפרי-סיד. זה נכון שהשקעות בארהב יותר וגדולות, אבל תשאלו כמה אחוזים יזמים בארהב מחזיקים בחברה אחרי שהם קיבלו השקעה ותשאלו כמה בארץ מחזיקים. זה הכל של שאלה של כמה אתה מוכן לוותר. עובדתית קרנות שם מיום ליום מבינות שהפזרנות של השקעות בשירותים מיותרים אט אט מפורר להם את החשבונות בנק, אולי בארץ המתכון הוא הנכון.
זה נכון שהם מנותקים מהעולם, זה נכון שהם ענקיים איטיים שעד שהם יזוזו כבר יהיה 5.0, אבל עד עכשיו הם עושים את הכסף וחברות אחרות שמתיימרות להיות חוד החנית בתחום האינטרנט רק מבזבזות אותו. רק הזמן יגיד מי צודק.
אני גם חושבת שמכל הדברים שאפשר היה לעשות בפורטלים הישראלים, כפתורי השיתוף הם מבין הדברים הפחות דחופים.
ראשית, למרבית השירותים שציינת יש פלאגינים, כך שמי משתמש בהם, יכול פשוט להתקין על הדפדפן ולשתף בלחיצת כפתור.
שנית, מיעוט התכנים בעברית ומיעוט הגולשים דוברי העברית הוא משמעותי ואי אפשר להתעלם ממנו. אין מספיק תכנים בעברית, ואין מספיק גולשים שיטרחו לדרג. היעדר מאסה קריטית, מונע השגת תוצאות מעניינות כמו ש-DIGG או דלישס, שמתבססים על חוכמת המונים של עשרות אלפי אנשים, יכולים להגיע. לא סתם שווה קריאה, חדשHOT ודומיהם לא מצליחים להתרומם ולהגיע לרמות של DIGG. זה לא רק בגלל חוסר שיתוף הפעולה של הפורטלים.
ושלישית, במבחן המציאות, אפשר לראות שגם במקומות שיש את הקישורים האלו, מעטים הגולשים שמשתמשים בהם. מעט מאד מגולשי דה מרקר משתמשים בקישורים שלהם, ואני יכולה להעיד מניסיון שאצלנו בישרא-בלוג, כשמישהו סוף סוף משתמש בקישור לשווה קריאה שיש בתחתית כל פוסט, זה כמעט תמיד הבלוגר עצמו, שמחפש עוד דרך לקדם את עצמו.
בעיני, הרבה יותר דחוף הוא לעשות RSS כמו שצריך, כך שיהיה RSS לכל קטגוריה, מדור, כותב ואיזור (במקום הרשימות המטופשות שהזכרת), כתובת URL נקיות, אפשרות ללנקק לכל פרגמנט, כולל תגובות וכו', תמיכה נורמאלית בפיירפוקס, פרסום יותר ממוקד ופחות פולשני, התאמה אישית טובה יותר.
ואם כבר שיתוף, אז פורטלים צריכים להפסיק לפחד ללנקק אחד לשני. למשל, לתת קרדיט בצורה של לינק אם אתר מתחרה עלה על סקופ. הרבה יותר בסיסי בעיני.
הפוסט והדיון שאחריו מרתקים. אני מתנצל על התגובה המאוחרת שלי. להבנתי, עיקר האתגר הוא בהפנמה של השיתוף כעֵרך, כתרבות - לא השילוב הטכנולוגי של יישומי שיתוף באתרים השונים. זה בוודאי פתיר. אנשי הטכנולוגי הם לעולם 'מסגלים מוקדמים' של כל יישום, אך על מנת להביא לנפוצוּת שלו, צריך להכיר אותו לקוראים, לצרכני המידע.
בעולם הארגוני, האתגר עוד מורכב שבעתיים, שם הנושא של שיתוף הוא הנחוץ ביותר, ודווקא שם יש לכל הנושא 'דימוי' טכנולוגיסטי ולא הכרח.
אורלי,
אחלה פוסט! תורם להעלאת מודעות הציבור ומקבלי ההחלטות לאפשרויות שגלומות במדיום. פרט לשיתוף, יש עוד אפשרויות אינטראקציה שגלומות ב Web3D = הדור הבא של האינטרנט.
כדאי לדעת שהעתיד כבר כאן!-)
הוסף רשומת תגובה