לפני יומיים כתבתי סטטוס בפייסבוק ובו שאלה שהטרידה אותי זמן מה:
האם זה בסדר מבחינתכם שחברים שעקבתם אחרי בגלל עניין משותף (אם זה בפייסבוק, או טוויטר), יפרסמו דברים שקשורים בעבודה שלהם באופן שוטף, לא מבוקר במיוחד, ולעיתים גם מציק?
סביר להניח שכולנו עושים את זה, משתפים פוסטים מהבלוג האישי, מספרים על פרוייקט שנכנסנו אליו, מדברים על סטארטאפ חדש שאנחנו מעורבים פה. כל זה הרי לגיטימי, ואם עקבנו אחד אחרי השני שהרי רצינו לשמוע על כל זה. איפה מתחילה הבעיה לדעתי? כשמישהו שעקבת אחריו מחליט שזה בסדר להפוך את הדף האישי שלו לדף חברה שהוא יועץ בה, או כשמישהו מפרסם באופן שוטף בלוג שהוא פתח לחברה אחרת תחת הפיד האישי שלו שזה יכול להיות דבר אחר ממה שמעניין אתכם לראות, או שמישהו מתייג אותך באיזה פוסט שהוא רוצה שתראה, לא משנה שזה עלול לא לעניין אותך ועוד ועוד.
כמובן שזה בסדר במקרים מסויימים, אבל פתאום נוצר מצב שכל אחד מפרסם משהו ואתה מוצא את עצמך מגרד בראש איך בכלל התחלת לעקוב אחר הבן אדם הזה. מקרים קיצוניים יותר, וגם כאלה יש הרבה, הם החברים שמחליפים את תמונת הפרופיל שלהם ללוגו או משהו שמתקשר לחברה שמעצמך לא היית לוחץ עליה לייק.
אין לי פה עניין לדכא התנהלות של חברות ואירגונים בפייסבוק, אחרי הכל יש הרבה פעילות מבורכת ושווה לעקוב אחרי דפים שרוצים לקבל מהם עידכונים באופן ישיר. אני פשוט חושבת שיש אנשים שלא מפעילים שיקול דעת נכון, כאלה שלא פועלים מתוך אתיקה מקצועית, וגם כאלה שמנצלים את רשימת החברים שלהם לטובת מקום עבודה חדש, או ישן.
פייסבוק הוא האשם העיקרי. זה שנתן לכולנו כח ורק אז הכניס את הדפים המקצועיים. נוצר מצב שלאנשים יש הרבה חברים ומן הסתם עדיף לפרסם משהו תחת השם שלכם מאשר תחת דף של חברה שהתחלתם לנהל ובו 40 חברים.
ועכשיו אחזור לשאלתי ממקודם: איפה עובר הגבול? איפה הוא עובר מבחינתכם? תנסו לחשוב מעבר למה שמקובל אצלכם בפיד. אני אזכיר שאני לא מדברת על דברים שאתם מפרסמים מאז ומתמיד ומעניינים אתכם ואת מי שעוקב אחריכם. האם גם לכם יש את התחושה שהפיד הפך להיות דבר המפרסם?
איפה הגבול עובר אצלי:
גם בבלוג ומאז ומתמיד אתיקה זה אחד הדברים שחשובים לי. חברות שעובדות איתי יודעות שהן לא שוכרות את הכח השיווקי הפרטי שלי, אלא עובדות עם אדם שילמד אותן איך להגיע לשם (בין היתר) בעצמן. אם אתם עובדים עם חברה, מיעצים לה, או בעלי חברה בעצמכם, כדאי שתפרידו את התוכן במידת הצורך לקהילות שמתאימות לו. דפים לא יתרוממו מעצמם אם לא ישקיעו בהם תוכן ומאמץ להגיע לקהילה הנכונה. תפעילו שיקול דעת במידה ובא לכם למנף משהו דרך הפרופיל שלכם - יש אפשרות לעשות רשימות עניין בפייסבוק, הפוסט שלכם יכול להגיע רק לאנשים מסויימים אם אתם קובעים מראש.
אפשר לכתוב על זה מדריך שלם, אבל אני רוצה להישאר בפוקוס על השאלה הכללית.
האם גם אתם מרגישים שדברים משתנים, יותר מידי פירסומים שלא מרגישים כמו המלצות תמימות, יותר מידי אינטרס פרטי (ולא בהכרח משהו שאפשר ללמוד ממנו), תיוגים מיותרים ומציקנים במיוחד, וכו'. כל זה מרגיש לכם חברי?
הדיון שנערך בפייסבוק.
סביר להניח שכולנו עושים את זה, משתפים פוסטים מהבלוג האישי, מספרים על פרוייקט שנכנסנו אליו, מדברים על סטארטאפ חדש שאנחנו מעורבים פה. כל זה הרי לגיטימי, ואם עקבנו אחד אחרי השני שהרי רצינו לשמוע על כל זה. איפה מתחילה הבעיה לדעתי? כשמישהו שעקבת אחריו מחליט שזה בסדר להפוך את הדף האישי שלו לדף חברה שהוא יועץ בה, או כשמישהו מפרסם באופן שוטף בלוג שהוא פתח לחברה אחרת תחת הפיד האישי שלו שזה יכול להיות דבר אחר ממה שמעניין אתכם לראות, או שמישהו מתייג אותך באיזה פוסט שהוא רוצה שתראה, לא משנה שזה עלול לא לעניין אותך ועוד ועוד.
כמובן שזה בסדר במקרים מסויימים, אבל פתאום נוצר מצב שכל אחד מפרסם משהו ואתה מוצא את עצמך מגרד בראש איך בכלל התחלת לעקוב אחר הבן אדם הזה. מקרים קיצוניים יותר, וגם כאלה יש הרבה, הם החברים שמחליפים את תמונת הפרופיל שלהם ללוגו או משהו שמתקשר לחברה שמעצמך לא היית לוחץ עליה לייק.
אין לי פה עניין לדכא התנהלות של חברות ואירגונים בפייסבוק, אחרי הכל יש הרבה פעילות מבורכת ושווה לעקוב אחרי דפים שרוצים לקבל מהם עידכונים באופן ישיר. אני פשוט חושבת שיש אנשים שלא מפעילים שיקול דעת נכון, כאלה שלא פועלים מתוך אתיקה מקצועית, וגם כאלה שמנצלים את רשימת החברים שלהם לטובת מקום עבודה חדש, או ישן.
פייסבוק הוא האשם העיקרי. זה שנתן לכולנו כח ורק אז הכניס את הדפים המקצועיים. נוצר מצב שלאנשים יש הרבה חברים ומן הסתם עדיף לפרסם משהו תחת השם שלכם מאשר תחת דף של חברה שהתחלתם לנהל ובו 40 חברים.
ועכשיו אחזור לשאלתי ממקודם: איפה עובר הגבול? איפה הוא עובר מבחינתכם? תנסו לחשוב מעבר למה שמקובל אצלכם בפיד. אני אזכיר שאני לא מדברת על דברים שאתם מפרסמים מאז ומתמיד ומעניינים אתכם ואת מי שעוקב אחריכם. האם גם לכם יש את התחושה שהפיד הפך להיות דבר המפרסם?
איפה הגבול עובר אצלי:
גם בבלוג ומאז ומתמיד אתיקה זה אחד הדברים שחשובים לי. חברות שעובדות איתי יודעות שהן לא שוכרות את הכח השיווקי הפרטי שלי, אלא עובדות עם אדם שילמד אותן איך להגיע לשם (בין היתר) בעצמן. אם אתם עובדים עם חברה, מיעצים לה, או בעלי חברה בעצמכם, כדאי שתפרידו את התוכן במידת הצורך לקהילות שמתאימות לו. דפים לא יתרוממו מעצמם אם לא ישקיעו בהם תוכן ומאמץ להגיע לקהילה הנכונה. תפעילו שיקול דעת במידה ובא לכם למנף משהו דרך הפרופיל שלכם - יש אפשרות לעשות רשימות עניין בפייסבוק, הפוסט שלכם יכול להגיע רק לאנשים מסויימים אם אתם קובעים מראש.
אפשר לכתוב על זה מדריך שלם, אבל אני רוצה להישאר בפוקוס על השאלה הכללית.
האם גם אתם מרגישים שדברים משתנים, יותר מידי פירסומים שלא מרגישים כמו המלצות תמימות, יותר מידי אינטרס פרטי (ולא בהכרח משהו שאפשר ללמוד ממנו), תיוגים מיותרים ומציקנים במיוחד, וכו'. כל זה מרגיש לכם חברי?
הדיון שנערך בפייסבוק.
3 comments:
זו הייתה בעיה מוכרת,אבל דווקא עכשיו פייסבוק רוצים לעשות הפרדה טובה יותר ולתת לדפי עסק לתקשר אחד עם השני. מעבר לזה, מרבית העסקים שמשתמשים בפרופיל אישי הם לא חכמים במיוחד וכותבים את שם העסק על הפרופיל עצמו, מה שמקל מאוד לזהות אותם. אם מישהו היה הופך את הפיד שלו פתאום ללוח מודעות, הייתי מעיף אותו בלי למצמץ...
שאלות טובות, אני מנהלת עמודים לחברות, חלקן בתחום מוצרים להורים, ומקפידה בדרך כלל על הפרדה ולא משנעת לפיד שלי אייטמים מהעמודים, למעט מספר פעמים שחשבתי שזה יעניין גם את חבריי, נניח הצגה מומלצת, תמונה טובה, אבל בהחלט פעמים ספורות.
לגבי האתר שלי, אמהות אובדות, זה משהו אחר, אני בהחלט מקדמת אותו בפיד ובעיני בשביל זה יש פייסבוק, ופה אין הפרדה בין הפרופיל האישי לעמוד האוהדים שפתחתי לאתר, אני זה אמהות אובדות. מה שאירוני קצת שלא תמיד אני מציגה בפיד פוסטים מהבלוג האישי שלי שנמצא במקום אחר כי יש לי כמעט 2000 חברים שאין לי מושג מי רובם, וזה אישי מידי.
אני אוהבת לקחת לדוגמא את הדף של בלינק.
אני עוקבת אחר ישראל בלכמן, והדף שהם מנהלים ושמחה שאני בדרך כלל לא מקבלת תוכן כפול, ולא מרגישה שבלכמן מקדם את הדף שלו יותר מידי דרך הפרופיל. הם גם מאוד שקופים וגאים במה שהם עושים כך שזה יותר נוח ונעים לקבל את המידע (אין תחושה שדחפו לך משהו בדלת האחורית).
הוסף רשומת תגובה